שוב שעת לילה אחרי עבודה מפרכת ואני עם נטיות אובדניות, הבעיה העיקרית שאני לא יכול לפרסם אותן כאן כי מכר קורא לי את הבלוג, (באישור כמובן) אז לכן אני מקדיש את הפוסט הזה למכרי.
מכר יקר אני נורא מצטער ניסיתי למצוא משהו מעניין לכתוב אבל לא מצאתי, אולי זה בגלל שב-36 שעות האחרונות ישנתי רק שעתיים, אני מבטיח שברגע שאני אמצא משהו מעניין לכתוב אני אקדיש לך פוסט.
אבל בגלל שבנתיים הדבר היחיד שעולה לי לראש זה בדיחות "אמא אמא" אני אספר כמה:
"אמא למה אבא רוקד מוזר?"
"שתוק ותביא לי עוד מחסנית"
"אמא אמא למה אני רץ במעגלים?"
"שתוק או שאני ממסמרת לך גם את הרגל השניה"
"אמא אמא מתי נגיע לאוסטרליה?"
"שתוק ותמשיך לחפור"
"אמא אמא מתי נגיע לאמריקה?"
"שתוק ותמשיך לחתור"
"אמא אפשר לשחק עם סבא?"
"כן אבל אח"כ תחזיר אותו לארון"
"אמא למה אנחנו מנגבים את התחת בשטרות של 100$?"
"שתוק יא בן זונה"
"אמא לסבתא יש פצע"
"תאכל מסביב"
"אמא אני לא אוהב דני!"
"טוב תאכל רק יוסי"
"אמא אפשר לאכול את הסלט עם האצבעות?"
"לא, קודם סלט אח"כ אצבעות"
ועוד אחת שאחי הביא לי ברגע זה:
"אמא אמא למה הספגטי שלי כחול?"
"שתוק או שאני מוציאה לך עוד וריד"
ברגע זה אני לא חושב על עוד בדיחות אמאמא אבל אם יש לכם אתם מוזמנים לשלוח.
שיהיה לילה טוב חלומות סונול (כי נמאס מפז) ושינה הדס (כי גם מערבה נמאס).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
