עבר עלי יום מאוד מוזר, בהתחלה חתול אחד ניסה להתחיל איתי, אני רציני!
אם היה לי זמן הייתי מסביר לו שקריצה ואמירת מיאו לא עושים לי את זה, אבל זה היה נחמד שמישהו התייחס אלי לפחות.
חוץ מזה גיליתי שאני מכור!
יש כאלה שמכורים לאלכוהול (אבל לא מוכנים להודות בזה) ויש כאלה שמכורים לסמים (אבל הם מחוקים מכדי להבין את זה) ויש עוד הרבה התמכרויות, אבל אני, אני מכור לבאבלס.
כולכם בוודאי מכירים את המשחק הזה באבלס, המשחק היחיד שהומצא עוד לפני פאקמן, המשחק שהומצא בכ"כ הרבה גרסאות שהוא נראה כמו השיער של נינט טייב (אני לא מאמין שהזכרתי אותה בבלוג שלי), המשחק היחיד שאפשר לשחק כל היום והלילה.
אני כ"כ מכור למשחק הזה שאפילו כשאני לא ליד המחשב אני חושב עליו, אני מדמיין סיטואציות וחושב מה אני יכול לעשות, תגאלו אותי מיסוריי (וכדור למצח זה לא תמיד הפתרון), אני בטוח שאני לא היחיד, כל מי שגם מכור שיצטרף אלי, נקים קבוצת תמיכה או משהו, אנחנו לא לבד! בואו נעבור את זה יחד! והגיע הזמן להפסיק עם הכדורים! (במיוחד אלו הצבעונים שאנחנו אוהבים לפוצץ).
מה עוד עבר עלי היום? בוא נחשוב... משאית, שתי מכוניות וטוסטוס. (ואח"כ הפסיכולוג שלי תוהה למה אני מרגיש כמו גשר)
קניתי את הדיסק החדש של הג'ירפות, משעשע+ אבל אין על הדיסק הראשון שלהם.
כאות מחווה לזמרים הגדולים האלו שיר השבוע יהיה שיר הנושא של הדיסק הראשון:
משוחח עם כסא/ג'ירפות.
משוחח עם כסא
על שנאה לשולחן,
וקנאה לספה,
עם תחושות של דריכה במקום.
שיר קצר, קליט וגאוני.
משפט שעשה לי את הערב: החי מתקווה ימות ברעב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
