שפיות, אפשר למות מזה.

אתמול הייתי בהופעה של אריק ברמן!

אם אפשר לקרוא לזה הופעה, זה היה נדמה יותר כמו דו שיח בינו לבין המיקרופון כשהקהל ברקע משמיע קולות.

הוא דיבר אל המיקרופון כ"כ קרוב שכמעט בלע אותו.

אבל אז הוא שם לב שיש גם אנשים בחדר, אז הוא התייחס גם אלינו.

הוא סיפר לנו שהוא הופיע עם השיר "אישה" של אתי אנקרי ביום האישה הבינלאומי (שזה די אירוני בהתחשב בעובדה שהוא שובניסט).

היה קשה לי להחליט אם ההופעה הייתה הופעת מוזיקה או סטנד-אפ.

אריק הוא אדם מאוד מבדר, למשל הנה סיפור שובניסטי קטן שסיפר לנו (לא מומלץ לנשים בהריון, או לנשים בכלל):

"יום אחד התקשרה אלי איזה מישהי, ואמרה שהיא רוצה לראיין אותי, אבל בטלפון היא...איך אני אגיד את זה? ... נשמעה מטמטמת.

בכל זאת הסכמתי לבוא ולהתראיין, והסתכלתי עליה והיא הייתה דיי מושכת, היא התחילה לדבר איתי והיא נשמעה מאוד חכמה, במהלך השיחה היא הזכירה את החבר שלה, ופתאום היא נשמעה מאוד מטומטת.

זה טריק כזה מיוחד של נשים, להכניס את העובדה שיש להן חבר.

אתה מחמיא לה על העגילים, והיא אומרת: "כן גם החבר שלי מאוד אוהב אותם"

וכדי שלא תגידו שאני לא אוהב אתכם, הנה כמה תמונות מההופעה.

שימו לב כמה הפה קרוב למיקרופון

איך זה שכוכב אחד לבד מעז?

הגיטריסט/קלידן

הבסיסט

(מהזווית הזאת הוא מזכיר קצת את יאיר לפיד)

הכנר והצ'לנית (היפה משהו, למרות שלא רואים את זה פה)

והמתופף

וסתם בגלל שבא לי להתלהב ואני חושב שהתמונה הזאת יפה) עוד תמונה של אריק

אתם רואים את האור שיוצא ממנו? הוא פשוט אלוהי!
מכאן ועד לפעם הבאה, אני הייתי גונן בשיא