רק לפני זה עידכון קטן לגבי ספיידרמן.
את אידיוט. אתה לא יודע שנקמה זה מאכל שאוכלים קר ובידיים?
ומישהו מוכן להסביר י מה הקטע הזה של האימו כשהוא נהיה רשע?
וזהו מספיק.
עכשיו נעבור ליורם.
יורם טהרלב נולד בשנת 1938, ומאז הוא לא מפסיק להבריק.
עכשיו ראיתי את פסטיבל מספרי סיפורים, ומסתבר שהיה שם ערב שלם רק עם יורם טהרלב.
זה מטורף!
הבנאדם גאון.
הנה דוגמא למשהו שהוא סיפר.
"פעם היו שירי אהבה שכולם מטבע, והשמות של הלהקות גם כן, "הדודאים", "בצל ירוק", "חמציצים", "התרנגולים".
היום, היום לוקחים שמות מהמשרד, "טיפקס".
וכשיוצאים מהמשרד נכנסים ל-"משינה" עושים עם "מוניקה סקס" ואחר-כך מתפלאים מ-"איפה הילד", מ-"הדג נחש"?"
פעם בשפה העיברית היו המון פעלים היום נשארו רק שלושה, "תוריד", "תשים", "תביא".
שמעתי פעם אמא אומרת לבן שלה, "תוריד את הבגדים, תשים את הפיג'מה ותביא לאבא נשיקה"
בואו נעשה חידון.
ינש' ודמטי אתם לא משתתפים.
חיטה קוצרים, ענבים בוצרים, תפוזים קוטפים, וזיתים מוסקים.
מי יודע מה עושים עם התמרים?
ועם התאנים?
פעם היו מלמדים את כולם את הדברים האלו, היו מלמדים את כולם ניבים וביטויים בעל פה.
היום ילדים אומרים שהמקרר ריק עד אפס מקום, שהמזון עובר דרך הפה למעיים יוצא דרך פי הטבעת וחוזר חלילה.
לאן נעלמו השנים שעיברית הייתה עיברית?
שהיו כותבים אימא והמילון האוטומטי לא היה מתקן?
שפעיה היה הצליל שמשמיעה כבשה ולא קללה בסווהילית?
לאן נעלמו השירים ששרנו אז?
אתם זוכרים אותם?
אתם זוכרים את השירים ששרו פעם על הדשא?
מתחת לראשי מונחת ירך, ועל בטני צרור תלתלים?
מה הילדים לומדים היום?
"המנוי אינו פנוי לאהבה"?
"אני רוצה שתחזירו את הגננת הישנה, זאתי שנתנה מכות בישבן, לכל הפרחחים שבגן"
אין לי מה להגיד, אין לי מה להוסיף, את מה שאמרתי הבנתם, ואם לא... תקחו מילון ואל תתעצלו, תחפשו מילים בעיברית.
כי יום יבוא וכולנו נדבר יפה, ואם עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
אבל בנתיים אני אומר "אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה"
אין כבר דרך חזרה
מילים: יורם טהרלב לחן: יאיר רוזנבלום

כשעלו הבילויים מלאי תקוות ויתד תקעו בארץ האבות בקדחת הם חלו פה מחמסינים הם סבלו פה אבל משהו לחש בלבבות - אם זה טוב ואם זה רע אין כבר דרך חזרה. אין כבר דרך חזרה! על סוסים רכבו עם חרב ומקל לגרש כל מתנקש ומתנכל ברחובות ובגדרה פתח תקווה וחדרה הם קראו לפלשתינה - ישראל. אם זה טוב ואם זה רע... כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם, אז הגדוד יצא לשמור על כל העם אז העיר בקול רעדה - מה יקרה לו בבריגדה? והגדוד כולו כאיש אחד רעם: אם זה טוב ואם זה רע... כשהוקמה המדינה באש קרבות עוד הבריטים לא נטשו את התקוות הם ביקשו: נחזור לרגע נחסל פה את הנגע אך אנחנו רק קראנו: "בלי טובות". אם זה טוב ואם זה רע...
ואם מישהו רוצה לדעת עוד קצת על הגאון הזה, שיקרא פה