מצעתי צעצוע של כלבים, הוא הרבה יותר טעים.
הוא גם אלסטי יותר ויותר כיף לנשוך אותו, כרית אין לה את הגמישות והאלסטיות.
ובכלל כשנושכים כרית יוצאות כל הנוצות וממלאות את הפה וזה לא כזה כיף,
אחרי חודש אתה מוציא נוצות מהפה וזה נראה כאילו אנסת תרנגול או משהו.
ומי המציא את המוסג הזה "נושך כריות"?
אתם ראיתם פעם מישהו נושך כריות?
אני משער שהתגובה הראשונה תהיה "ברור שלא, אנחנו לא הומואים"
אני קורא לכולם להפסיק עם הביטוי נושך כריות עד שיוצג לנו חומר המראה שהומואים אכן נושכים כריות.
וגם "בוחש בשוקו" לא מקובל עלי, אני בוחש בשוקו (דמטי תעיד).
תעברו לדברים אחרים כמו: "עוצר בירוק".
אני לא מאמין שעשיתי פוסט שלם על הומואים, לא ארוך במיוחד, אבל בכל זאת.
טוב כדי לאזן קצת את מה שקורה פה אני אדבר על משהו אחר.
....................................לא, אין לי שום דבר אחר לדבר עליו.
זה קצת מוזר בהתחשב בעובדה שאני מכיר אישית (לא כ"כ אישית) רק הומו אחד, וגם הוא לא זוכר את השם שלי כ"כ.
מי שמכיר קצת את הסצנה הירושלמית, של הקהילה ההומו-לסבית אלא מה?, מכיר בוודאי את דני רקדני.
דני מופיע בתור דראג, שאני לא זוכר את השם שלה עכשיו אבל אם תשאלו את אהד אני בטוח שהוא יגיד לכם, והוא מאוד משעשע.
הוא הופיע ערב אחד עם דראג קינג בשם סמי (אדבש בבקשה שם משפחה) ומישהו צעק מהקהל: "סמי אתה גבר!"
אז דני ענה לו:" בטח שסמי גבר, סמי יותר גבר ממה שאתה ואני יותר אישה ממה שאי פעם תקבל"
כמו שאתם רואים אני קצת מבין בעניינים שבינו לבינו, אבל ממש קצת.
ואני נפרד מכם בברכת: "שנהיה לראש ולא לזנב, כי אחרת זה ממש יכאב"
קורין אלאל! (סליחה הייתי חייב לרשום משהו כדי לאזן את הפוסט {איכס, הומופוביה})
עריכה.
שיחה שניהלתי לפני כדקה עם ספתא ש'ך.
היא: למה?
אני למה מה?
היא: אתה כזה כולרע?
אני: מחלה.
היא:אתה חתיכת מניאק חנפן מסריח וחצוף.
אבל אתה גם מצחיק
אני: וביננו רק בגלל זה את אוהבת אותי
היא: עלית עלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
