שפיות, אפשר למות מזה.

זהו, 12 שנות לימוד נגמרו, נפרדתי מכל החבר'ה היום, אולי לא ניפגש יותר אף פעם.

קשה לי לעכל את זה שהחבר'ה שביליתי איתם 4 שנים ילכו, כל אחד לכיוון אחר, ופגישה עם כולם תהייה כמעט בלתי אפשרית.

עכשיו אחרי 12 שנה של לימודים אני כבר מתגעגע.

לפני כמה שעות נגמרה המסיבה, ואני כבר חושב על אפשרות להתחבר כולנו.

יש תמונות כמובן אבל אני לא אעלה אותם הלילה.

הלילה הזה הוא הלילה שלנו, לילה שבו כל מה שאפשר להגיד זה "תודה"

תודה לכל המורים שהאמינו בי, ובזכותם הצלחתי לעבור 12 שנות לימוד.

תודה לכל החברים שתמכו בי לאורך כל הדרך, גם ברגעים הקשים, וגרמו לי להאמין בעצמי.

תודה לכל מי שעזר לי לרשום את המספר 12 בענק על הגב ולהגיד: "אני סיימתי 12 שנות לימוד"

ובנושא אחר, בזמן האחרון מגיבה פה אחת בשם "מעוייפת." (שימו לב לנקודה בסוף), בגלל עודף תגובות נאצה אני מעביר את כתיבת התגובות בבלוג אך ורק למשתמשים רשומים, עם השאר הסליחה.