שפיות, אפשר למות מזה.

ראיתי עכשיו את הפרסומת החדשה של מאמא עוף.

אני חייב להודות, זה מאוד מפתה אותי לראות תרנגולת יוצאת מהמקרר ומתחילה לרקוד עם ברוקולי.

באמת, אין דבר שחשקתי בו יותר מזה.

חוץ מזה שקיבלתי עכשיו צלחת בגלל שאני "מתגייס".

עדיין אני לא מבין למה אבל שיהיה בכיף.

עכשיו יש לי צלחת לתלות על הקיר והרגיש מגניב, "אתה רואה דריק, גם לי יש לא רק לך!"

ראיתי שיש עכשיו תחרות לבלוגים.

זה נחמד.

הקטגוריות שיש שמה פחות.

הבלוג המצחיק, הבלוג האהוד וכד'.

אין שום קטגוריה שאני יכול להיכנס אליה?

הבלוג האהוד- מס' האנשים הקבועים שנכנסים לפה יעידו.

הבלוג המצחיק- כנ"ל

הבלוג המשוגע-...בואו לא ניכנס לזה עכשיו.

אי אפשר לקטלג אותי.

אני לא אדם שאפשר להכניס לקטגוריה.

אפילו החברים שלי לא יודעים אם להכניס אותי למשבצת של אידיוט, מטומטם או עזבו אותו אתם לא רואים שהוא "מיוחד"?

ואני אפרד מכם בברכת: "עוף גוזל, תעוף לי מהעיניים"