שפיות, אפשר למות מזה.

אחרי הפוסט האחרון, שחסך מכם קריאה של שטויות שאני כותב בדרך כלל, החלטתי שיש לכם חסך.

אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לשתף אתכם בכמה ממחשבותי, וממחשבות אחרים, בסוף השבוע שחלף.

*ארוחת צהריים ביום שישי*

ה' (לא של הנשיא) קוראת עיתון ונתקלת במודעה של אורן זריף.

ה': "מי זה אורן זריף?"

אני: "מישהו שטוען שיש לו כוחות על"

ה': "אם יש לו כוחות על הוא לא יכול לעשות משהו עם המראה שלו?"

כשנכנסתי ל-"ישרא" תפס את עיני שם של בלוג שעדכן באותו רגע.

"דמאות של מלאכים" אתם לא טועים, זה השם של הבלוג.

אני חושב שהגיע הזמן ש-"ישרא" יעשו מעצמם אתר למופת ושישימו חסימה לאנשים מתחת לגיל 16, שלא יכתבו בלוגים.

ואם לא לשים חסימה לפי גיל אז לפחות העפה של אנשים עם שגיאות כתיב שחוזרות ונשנות.

כי הגיע הזמן להעלות את רמת הכתיבה, אני לא מדבר על סלנג, חס וחלילה, או על ניקוד, רחמנא ליצלן, סך הכל על כתיבת עברית נכונה, ושאני לא אשוטט לי ברשת ואגלה משפטים כמו: "אחי תביא את הדורדורנת* שלי בבקשה" (*דאורדורנט), או "על* תשקח** לבוא לאביה, יש חנוקת*** בית" (*אל, **תשכח, ***חנוכת).

אני לא אביא לכם עוד דוגמאות כי אני חושב שהבנתם את הרעיון.

שלא תטעו, אין לי בעיה עם האנשים יש לי בעיה עם איך שהם כותבים, גם אני מודה באשמה טועה מדי פעם ונבלעות לי אותיות, אבל כשזה קורה באופן כרוני זה מתחיל להציק.

הבעיה, לעניות דעתי, מתחילה עם המוזיקה ועם התוכניות שמראים לילדים של היום.

כשזמר צריך ללכת להקליט את השיר שלו שוב בגלל שיש לו  טעויות בהגיית המילים אני חושש שיש פה בעיה, וכשיש תחנות רדיו שעדיין משמיעות את הגרסא הישנה, במיוחד אם זאת העיר של הזמר, אני חושש שאנחנו בצרות.

כמובן שיש את הדיסלקטים, שהם דפוקים בראש, כמו כולנו, רק  שאצלם זה מתאפיין בבעיות כתיבה וקריאה.

אני גם משוכנע שרוב הדיסלקטים בגיל 12, גיל הכותבים הצעירים פה, יודעים שהם דיסלקטים, ומי שיודע שהוא לא יודע לכתוב שלא יעשה את זה.

יסלחו לי חלק מקוראי, מקווה לפחות, על הפוסט הנוקב, אני מאוד מצטער אבל הייתי חייב להוציא את זה.

ונסיים בפרגון קצת, למי שלא מכיר את אליזרין אז הגיע הזמן.

בדרך-כלל אני לא נוהג לקרוא ולהגיב בבלוגים של מפורסמים, בטח שלא להמליץ עליהם, אבל שלא כמו רוב המפורסמים אליזרין היא אחת מהחבר'ה, אחת שמצחיקה וצוחקת (וזה שיש לה ציצים גדולים זה רק תוספת).