buho כדי לחסוך לך מאמץ, פו-לנ-יה!
כן אני יודע, נשמע פולני, מה לעשות, זה בגנים.
אבל בזמן האחרון אני מרגיש קצת לבד.
כל החברים שלי התחילו ללמוד לפני שבוע, ואני מתחיל רק ביום ראשון, אז אין לי עם מי לבלות בי-ם.
דמטי טסה לקריית מלאכי אז אין לי עם מי לחגוג בתל-אביב (למרות שגם רפול וגם מאיה עוד בת"א {מאיה עוזבת עוד מעט}).
עלמת החן לבית לירון טסה לקליבלנד לפני שבוע וחצי, אז אין לי עם מי להתחבק. (אדבש החיבוקים שלך זה לא אותו דבר)
כרובי יוצא עכשיו לחופשה, אזאין מי שיבדר אותי.
ורק אני פה בארץ, מנסה לא להשתעמם בכל דרך אפשרית.
מוצא סיבות לחגוג ולהגיע לכנען כדי לא להיות לבד.
הבעיה שהחגיגות האלו עולות כסף, המון כסף, כסף שאין לי.
בנתיים סיימתי לעבוד (צריך ללכת לקחת משכורת), ונשברה לי הגיטרה (בעז"ה עוד היום אני אקנה לי חדשה)
אין לי כח להאריך בכתיבה, מבואס מדי.
רק נזכרתי שבשבת, כשמילצרתי, היו כמה דבגים מקולקלים (היינו אמורים להריח אותם אבל מאיפה אנחנו אמורים לדעת איך הדגים של החרדים אמורים להריח?) אז בא אלינו חרדי ואמר לנו: "ידעתם שהדגים מקולקלים והמשכתם להגיש לנו אותם", ואני חשבתי באותו רגע:"ידעת שהדג מקולקל ובכל זאת המשכת אכול אותו, אידיוט!"