שפיות, אפשר למות מזה.

עוד חג נגמר, וחג אחר כבר נפתח.

החלטתי שהשנה אני שובר את צום החמץ עם בירה, אבל תוכניות לחוד ומעשים לחוד.

כשקפצתי לדירה של בן-דוד של חבר להביא בירות (הוא הציע), ראיתי שיש לו בקבוק של glenfiddich 30.

כמובן שהתלהבתי מאוד, אז הוא הציע לי צ'ייסר, במחשבה שניה הוא הציע לי צ'ייסר ממשהו קצת יותר יקר וטוב.

אז אני גאה להגיד ששברתי את הצום עם אחד הדברים הטעימים ביותר שטעמתי: "Johnnie walker bluo label", דאם כמה שזה טוב.

כמובן שעל בטן ריקה לשתות אלכוהול זה לא כל-כך בריא, אבל זין, זה טעים.

אז כשראשי טוב עלי יצאנו לבית מאיר לחגיגות המימונה.

בדרך כמעט והתרסקנו על הגדר, אז הנהג משך את ההגה חזק ימינה, אבל אז הוא כמעט ונכנס בבחורה הנחמדה שנסעה לידינו, ואז הוא כמעט ונכנס בגדר, וככה עוד פעם ועוד פעם, אז שבסופו של דבר הוא התיישר.

חוץ מהפעם שחלקתי עם האופנוע זה הכ קרוב לתאונה שהיה לי, אני מוכרח לציין שהיה מפחיד.

בדיעבד שמתי לב שהדבר הראשון שעשיתי ברגע שהתחילה ה-"כמעט תאונה" היה לתפוס את הבירות שלא יחליקו וישברו, דבר שכמובן הייתי עושה גם במצב של פכחות (בפעמים המעטות שזה קורה).

בחגיגות המימונה היה נחמד, אכלתי מופלטות וכל מיני דברים מתוקים, ופגשתי המון אנשים נחמדים, ושתיתי עוד קצת אלכוהול, וגם למדתי טיפה על החג המגניב הזה, אולי יום יבוא ואני אמצא לי איזה מרוקאית מחמד שתכין לי מופלטות.

ומה הקטע הזה של כל הפוליטיקאים עם החג הזה? זה לא שאנחנו מוצפים בפוליטיקאים מרוקאים, אבל מה הקטע סתם להראות את עצמך?

ואם בפולטיקאים עסקינן, לאחרונה שמעתי שחלק מהמאמרים שזבולון אורלב כתב לפני כמה שנים לא היו שלו, אלא של אחדג העובדים שלו.

אני יודע שזה דבר מקובל מאוד אצל הפוליטיקאים לתת למישהו אחר לעשות את העבודה ואז לקבל את הקרדיט בעצמך, אבל יש גבול.

 עם כל הכבוד לפוליטיקאים שלנו (המעט שנשאר), זכות הציבור לדעת!

זכותנו לדעת מי באמת כותב את המאמרים שאתם חותמים עליהם בשם שלכם, מי באמת עושה את העבודה שאתם מתפארים בה, מי באמת המוח שמאחורי המילים היפות שאתם מפוצצים.

לגיטימי שפוליטיקאי יחזיק מישהו שיכתוב לו את הנאומיםף אבל מישהו שכותב את המאמרים בשמו ולא מקבל קרדיט? מה גם שהשכר הזעום שהוא קיבל (אני מכיר אותו אישית) בקושי יכול להחזיק בנאדם לשבועיים.

בחיאת דינאק! לפחות תנו להם את הקרדיט המגיע להם!

(את התמונות בפוסט שעבר צילם אהד, שכחתי לציין את זה, עמו הסליחה)

נפרד בברכת : "תרבחו ותסעדו! כי מחר נמות"