שפיות, אפשר למות מזה.

בשבועיים וחצי האחרונים ביליתי בכל מיני מקומות.

הייתי בת"א במשך קצת יתר מ-24 שעות (דבר שגרם לי לסלוד מעצמי), במשך הביקור הייתי בהופעה של ציונה פטריוט, דראג קווין מבדר/ת במיוחד שגרמה לי לצחוק עד כאב בטן.

גם פגשתי כמה סלבים ברחוב: חנה לאסלו, אסתי זקהיים, ליאה מהישרדות ויעל ארד.

מאוד מעניינת בעיר הזו, אפילו שהיא דיי מגעילה.

גיליתי גם שהתמכרתי לשולה המוקשים, אולי זה בגלל שאני הולך להצטרף להנדסה קרבית בעוד פחות משבועיים, אבל לפחות אני מגיע לצבא מוכן.

נפגשתי גם עם כל החבר'ה של המכינה, היה צחוקים ודאחקות, הלכנו לשבת בבלו הול, בקרוב אני אקבל חולצה של מרפי'ס, עוד חצי ליטר.

ולפני שבועיים גם חגגתי יומולדת לכנען, מי היה מאמין שעברה כבר שנה מאז שהייתי שם, מהרגע שנכנסתי בחשש כי עוד לא הייתי בגיל המתאים לשתות, מאז שנגנבתי על המקום כי זה בדיוק מה שחיפשתי, פאב דתי עם מוזיקה בעברית, בול מה שרציתי.

אז בעודי יושב ולוגם לי להנאתי מהגינס, נכנסה קבוצה מאוד גדולה של אמריקאים, 40 במספר, בנים ובנות, כמובן שהצלחתי להשיג כמה משקאות על חשבונם של העשירים חסרי העקבות האלה, הכל בזכות הקסם הכובש שלי (והעובדה שלא התגלחתי מהחתונה של אחי), וכנראה שהקסם שלי פועל יותר מדי טוב כי אחת הבנות (21) התחילה איתי שם, כמובן שסירבתי בנימוס, אז חברה שלה החליטה שאם הבמה פנויה אז היא יכולה לנסות ולכבוש את ליבי, ואני מנומס מטבעי סרבתי גם לה... וגם לבת הדודה שלה, ולמחרת גם למלצרית במסעדה, אני מרגיש ממש כמו איזה אובייקט, אני מתחיל להבין איך נשים מרגישות.

אז אחרי כל החגיגות בכנען המשכתי לחגוג עם אחי וחבריו בשתייה סוחפת של עוד משקאות אלכוהליים, מה שגרם לי להקיא בסוף הערב, זה מה שקורה אחרי חודשים בלי שתיה וערבוב מטורף של משקאות, וזה היה כיף.

למחרת חגגנו יומולדת עם המשפחה במסעדה, וכמו שכתבתי למעלה המלצרית שמה התחילה איתי (ליד ההורים שלי והאחים שלי {למרות שלא נראה לי שהם שמו לב}), אבל היה הרבה בשר והרבה משפחה והיה טוב.

ובעז"ה עוד 4 ימים יומולדת, וכנראה שאני אקבל הופעה של אהוד בנאי במתנה, (טפו, טפו, טפו) וזהו אני כבר לא ילד, חייל בקרוב, מדי זית, כומתה ירוקה מכוערת בהתחלה, ואח"כ אפורה (מכוערת יותר), עם נשק ודיסקית, והרבה יבלות ברגליים.

אני כבר לא ילד.

אז שניפרד בברכת: "שתשאר אזרח לנצח!"

לילה טוב.