שפיות, אפשר למות מזה.

צבא, עוד צבא, ועוד קצת צבא.

אחרי 3 שבועות בצבא יצאתי קצת הביתה, קצת חופש, רגיעה, בלי לוחות זמנים, עושה מה בראש שלי!

אבל אי אפשר להשתחרר לגמרי:

בשבועיים האחרונים הייתי בתורנות מטבח 5 פעמים, סיוט מתמשך (במיוחד במוצ"ש כשצריך לנקות את הכלים של כל השבת)

עזבו אותנו התומכלי"ם (תומכי לחימה) שלאחד מהם קראו דגים (מה שגרם להרבה טעויות מביכות):

*מסדר סמל, ארועי בטיחות*

ה': "נפלתי בריצה"

הסמל: "איך נפלת?"

ה': "רדפתי אחרי דגים ולא הצלחתי לעקוף אותו"

הסמל: "איפה יש פה דגים??"

 (חשוב לציין שהבסיס שלנו באמצע המדבר)

יריתי בנשק, זרקתי רימון, זחלתי המון אפילו שאסור לי (יש לי פטור), צמתי, לא ישנתי הרבה, ורצתי, המון המון רצתי.

אז ניפרד בברכת:        1life

                          2short 

                           3yers

                           4what

שבת שלום!