שפיות, אפשר למות מזה.

אנשים אני צריך עזרה, אני לא זוכר כלום, אין לי מושג מה יש לי אני פשוט לא זוכר כלום.

אני אומר שלום למישהו ואחרי שתי דקות אני כבר שוכח מה השם שלו, זה דווקא די נחמד כי כל יום אני פוגש אנשים חדשים, אבל בכל זאת...

את האמת אני זוכר את הפרצופים יופי ואני גם יודע לאן לקשר אותם אבל שמות זה עניין אחר לגמרי.

היה לי רעיון גאוני לפוסט בשבת, ועד עכשיו לא היה לי זמן/אפשרות לכתוב אותו ועכשיו אני מבואס שאני לא יודע מה הוא היה, אם יש למישהו שיטה לזיכרון טוב יותר אני אשמח.

בשעה חדשה ומוצלחת,

כשאחותי מגרדת ת'תחת,

יש מחשב חדש,

אז מה אם הוא משומש?

שלום חבר'ה לייצים סליחה שלא הייתי איתכם בשבעות האחרונים, לא היה מחשב בבית.

אבל עכשיו ב"ה יש מחשב חדש וטוב ואני אוכל לכתוב לכם כמה שאני רוצה, מה שאני רוצה, ומתי שאני רוצה, ואף אחד לא יגיד לילו, אפילו לא סטיץ'.

אז איך הסתדרתם בלעדיי בשבועות האחרונים?

אני יודע שהיה קשה אבל זה מה יש, אז בואו נסכם לכם את השבועות האחרונים בקצרה (אם תראו משהו מעניין שאתם רוצים לדעת עוד פרטים תודיעו:.

אז ככה: התחלתי לעבוד, העיפו אותי ממגמת תקשורת, הלכתי לעזור למאמן שלי בתחרות ג'ודו (18 זהב), ואני בטוח שקרו עוד דברים אבל אני פשוט לא זוכר.

אז שיהיה לכם יומטוב וחג שמח.

אתמול נסעתי באוטובוס (בעצם לפי השעה הנוכחית זה היה שלשום) לעלה כרטיסן, אני לא צריך לספר לכם איזה מבאס זה להתחיל לחפש את הכרטיסיה שלך.

אני ישבתי בספסל האחורי והכרטיסן עבר אדם אדם והתקדם לכיוון שלי, לפתע הוא נעצר והתחיל להעיר לאחת הנשים שישבו מקדימה שמשלמים על הנסיעה כשעולים ולא אחרי זה, התחילו צעקות מכיוון הנוסעת והכרטיסן צעק בחזרה ופתאום האשא אומרת: "אני ניצולת שואה".

עכשיו זה לא משנה איך הגיב הכרטיסן ואיך הגיבו שאר האנשים באוטובוס אבל יש לי שאלה אליכם,

עם כל הכבוד לניצולי השואה (ויש המון כבוד והערכה) האם עצם העובדה שהם סבלו זאת סיבה מספיק טובה לגרום גם לאחרים לסבול?

הנהג המסכן קיבל 300ש"ח קנס בגלל שהאישה ההיא לא שילמה על הכרטיס בעליה.

האם עצם העובדה שניצולי השואה סבלו כ"כ הרבה באותם שנים זו סיבה לתת להם להיות מעל כולנו?