(חשבתי על הכותרת השנונה הזאת כל היום)
פעם לאחי היה תיק מגניב, התיק שכל מה שרצית היה בו.
אני והחבר'ה תמיד חיכינו שהוא יפתח אותו ויוציא דברים (או שביקשנו יפה והוא הוציא).
אם הייתי צריך עט, הוא היה פותח אותו.
אם הייתי צריך משהו שיפיג את השיעמום, הוא היה מוציא ממנו תשבץ (היגיון כמובן).
אם הייתי צריך אלכוהול, טוב... היו עוברות כמה שעות אבל בסופו של דבר הוא היה נפתח.
תמיד היה לו שם כל מה שצריך למקרה שהוא לא חוזר בלילה לישון, או סתם אם הוא מתלכלך.
זה תמיד היה גאוני בעיני.
עד שיום אחד גיליתי שגם לי יש תיק כזה.
זה לא קרה בין רגע אבל לאט לאט גיליתי שאני כל הזמן מסתובב עם אותו תיק, מוציא ממנו דברים שאני לא צריך ומוסיף דברים שכן.
זה נתן לי הרגשה טובה כ"כ.
עכשיו גם לי יש תיקסמים שיש בו כל מה שאני צריך (כמעט), אפילו זה הפך להיות מקום משכנו הקבוע של ישמעל.
על פי רוב האלכוהול שיצא מהתיק היה ג'יימסון (למרות שהיו מקרים יוצאים מן הכלל.
ג'יימסון (לכל הצעירים) זהו וויסקי אירי.
וויסקי משובח מאוד אם יורשה לי לציין.
אתמול רבתי עם כמה אמריקאים על וויסקי.
הם טענו שבורבון זה וויסקי.
כמובן שאני (והברמנית, ואחי) התנגדנו מיד!
בורבון זה לא וויסקי!
וגלידה זה לא אוכל!
אז הבחור הנחמד החליט להזמין אותנו אל חבר שלו (ג'ק דניאלס), לשתות בורבון טוב.
אני מוכרח לציין שדעתי לא השתנתה, אבל זה היה טוב, מחבב++.
דמטי, זדייני את ויום הסטודנט שלך.
את לא יכולה לתפוס לך איתיאילה ולהתמזמז כל הערב (ולא, איתי זה לא מספיק).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
