שפיות, אפשר למות מזה.

הופכים אותם לבירה.

כמו שאמרתי, לא כל הכימיקלים גרועים, לדוגמא: מימן וחמצן. בלעדיהם לא היה מים, שהם כידוע מרכיב מאוד חיוני בבירה.

שטויות ששיעשעו אותי בזמן האחרון.

אני:פיפי!

חבר: אתה צריך להשתין? בא לי לשתות...

א': תגיד פגשת את הבוס החדש?

ב': לא.

א': מה אומרים עליו?

ב': מה שאומרים על סטאלין.

your mama is so fet... dam she's fet.

דמטי: החולצה מבליטה לך את העיניים.

אני: תודה אבל מראה שימי תבורי לא באמת הולם אותי.

(את אמת לא אמרתי את זה, אבל כ"כ רציתי)

צריך אלכוהול, הרבה אלכוהול.

מחר כנראה עולה לעיר לחגוג עד כלות הנשמה (או עד האוטובוס האחרון, מה שיתחשק לי)

אולי ניקח את צ'מז, הוא צריך באמת לחגוג קצת יותר.

מי שרוצה מוזמן להצטרף, אבל רק שתדעו שאני לא הולך לבדר אף אחת (אלא אם כן היא תבדר אותי)

ואני אפרד מכם בברכת: "אל תשתו המון בירה, אתם בסוף תשתינו על הספר של דמטיאלה"

כן חבר'ה, עוד מסיבת סיום.

עכשיו מסיבת סיום של הג'ודו.

היו מופעים, היו דיבורים, היו גביעים.

אהה, גם קיבלתי חגורה שחורה (איזה דבילי זה לעשות את זה כבדרך אגב)

וזהו 10 שנים בג'ודו הגיעו לסופם (הזמני) עקב מכינה וצבא.

לא להאמין שאני הצלחתי להגיע לזה, אידיוט שכמוני עם חגורה שחורה, הישג מכובד לא?

אז כדי לחגוג את המאורע הלכתי למסיבת סיום י"ב של החבר'ה מהישיבה (היה נחמד לפגוש את המורים מכיתה ז').

ואח"כ קפצנו לעין פואר.

כמובן שיש תמונות, אבל כמו שאתם מכירים אותי (או לפחות מתיימרים) אני עצלן מדי כדי להעביר אותן עכשיו למחשב, אולי בהזדמנות אחרת.

אני רואה לאחרונה את הסדרה החדשה "הנפילים"

אל תשאלו אותי למה, אולי אני רואה את זה כי יש שם את הילה ערן (מועמדת למלכת יופי 2006 {למרות שאני לא מבין למה}) ואת ליטל רוזנצוויג (מועמד למלכת יופי 2004 {ואני כן מבין למה})

אבל יכול להיות סתם בגלל שהתכנית הזאת משעשעת אותי קמעה.

ובלי שום קשר.

אתר נפלא של דן חמיצר, חידמיצר.

אתר באמת נפלא עם הרבה שאלות שכיף לענות עליהם, תנסו, אולי תהנו.

ואני אפרד מכם בברכת: "שלא תעזו להגיד "חגורה שחורה! אני צריך/ה לפחד?" כי זה כבר יצא לי מהאף"

ראיתי עכשיו את הפרסומת החדשה של מאמא עוף.

אני חייב להודות, זה מאוד מפתה אותי לראות תרנגולת יוצאת מהמקרר ומתחילה לרקוד עם ברוקולי.

באמת, אין דבר שחשקתי בו יותר מזה.

חוץ מזה שקיבלתי עכשיו צלחת בגלל שאני "מתגייס".

עדיין אני לא מבין למה אבל שיהיה בכיף.

עכשיו יש לי צלחת לתלות על הקיר והרגיש מגניב, "אתה רואה דריק, גם לי יש לא רק לך!"

ראיתי שיש עכשיו תחרות לבלוגים.

זה נחמד.

הקטגוריות שיש שמה פחות.

הבלוג המצחיק, הבלוג האהוד וכד'.

אין שום קטגוריה שאני יכול להיכנס אליה?

הבלוג האהוד- מס' האנשים הקבועים שנכנסים לפה יעידו.

הבלוג המצחיק- כנ"ל

הבלוג המשוגע-...בואו לא ניכנס לזה עכשיו.

אי אפשר לקטלג אותי.

אני לא אדם שאפשר להכניס לקטגוריה.

אפילו החברים שלי לא יודעים אם להכניס אותי למשבצת של אידיוט, מטומטם או עזבו אותו אתם לא רואים שהוא "מיוחד"?

ואני אפרד מכם בברכת: "עוף גוזל, תעוף לי מהעיניים"