המדינה החליטה שכל נער בישראל צריך ללכת לצבא מתישהו, חלק מתחמקים, חלק סתם לא הולכים, אני הולך, בעוד 6 וחצי שעות אני אגיע לגבעת התחמושת בליווי הורי, ואגיד יפה שלום לאזרחות, ואסע לעבר הלא נודע.
3 שנים אני הולך לתת לצבא, 3 שנים לפחות (אלא אם יקרה משהו חריג).
למזלי, שלא כמו כל החיילים, אני כבר יודע מראש לאן אני מתגייס, הנדסה קרבית הנה אני בא, בהל"ץ אני בדרך, מחזור אוג' 08 יוצא לדרך!
אני לא מאמין שאני מתגייס, אחרי 19 שנה ושבוע בתור אזרח ישראלי, מתוכם כ-12 שנים כתלמיד ועוד שנה כמכיניסט אני סוף סוף עולה על מדים ושם את הנפש שלי אצל הקב"ן למשמורת.
עם כומתה אפורה, נעליים שחורות ומדים ירוקים, עוד 3 שנים למנאייק (-:
אחי רצה שאני אביא לו משהו מהבית, אז הוא שאל אותי מה אני עושה ביום שני, כשעניתי לי שאני מתגייס היה קשה לו להסתיר את מורת רוחו מהעניין, אבל הוא ידע שזה יגיע ואני בטוח שהוא גאה בי.
אני הולך לישון, מחר בקו"ם (מיטב!)
לילה אחרון בתור אזרח.
שינה עריבה, ותזכרו!
"זה בידים של צה"ל"