לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שפיות, אפשר למות מזה.


"כולנו דפוקים, חלק פשוט יודעים להסתיר את זה יותר טוב"

Avatarכינוי: 

בן: 35

ICQ: 213793747 



תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

"הרוב טוב, אבל מי אומר שהרוב קובע?"


 

החיים טובים, משוחרר, בלי דאגות על הראש, מענק שצריך להגיע בקרוב ולסדר אותי לחודשים הקרובים, מה יכול להיות רע?

 

פיגוע, חברים פצועים, סירנות, הרוגים, אני מכיר את האזור, "הייתי נוסע בקו הזה באופן קבוע", חברים מבטלים מפגשים, נהרג חבר, שגרה.

 

טילים, קסאמים, גראדים, מרחב מוגן, "לי זה לא יקרה", פצועים, סירנות, הרוג, מבטלים מפגשים, שגרה.

 

בקרוב אני עובר לאזור האסון, כבר הייתי שם פעם בשעת אזעקה, חסר אונים למול האיום המתקרב, ממשיך את השיחה עם החבר, נכנס פנימה כי - "לך תדע".

שירות שלם של תקווה להתקלות, רוצה קצת אקשן, וכשזה מכה בך זה לא מרפה, זוכר עדיין את המראה של שני השוטרים ששוכבים בצורה לא טבעית על האדמה ליד הניידת שלהם, זה לא חוזר לי בחלומות, לא מופיע לי בסיוטים.

כשמדברים על הרג, "אולי הגיע הזמן לעשות משהו?", נקמה!, אז אני זוכר, תקופה מאושרת יחסית שחלפה והותירה בי שריטה עמוקה, חשבתי שאני אנצל מזה, הרי אף פעם הראש שלי לא היה במיטבו, אולי בעצם זה מה שגרם להכל להתעצם, כנראה שאדם לא יכול להימלט מגורלו.

 

ג':"מה שלומך?"

א':"הרוב טוב, על השאר עובדים".

 

 

 

נכתב על ידי , 20/8/2011 23:41  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Photographer (: ב-21/8/2011 00:00
 



אם אתה משתין בבר וחושב כבר על הפעם הבאה, סימן ששתית קצת יותר מיד בירה.


(כותרת קצת ארוכה אני יודע, זדיינו)


 

ראיתי השבוע את הסרט "כוכב הקופים- המרד" ולא יכלתי שלא לשים לב לזה שהמילה הראשונה שמוציא הקוף מהפה היא "לא".

אולי זה רק אני עם המוח המעוות שלי אבל גם על השחורים בארצות הברית אמרו שתחילת המרד שלהם התחיל ב-"לא" (ע"ע רוזה פארקס)

אולי יש פה אמירה נוקבת על המצב בעולם בכלל (או בארה"ב בפרט) ואולי אני סתם רואה מה שאני רוצה לראות.

(אני יכול לפתח את זה עוד וגם להשליך את זה על המצב במדינתנו, מחאת האוהלים וכאלה, אבל כבר הבנתם את הרעיון)

{דרך אגב המילה הראשונה שאומר בן אדם מהרגע שהקוף מתחיל לדבר היא גם "לא"}

 


 

המון זמן לא כתבתי, שחרור קיטור תוך ניג'וס לאנשים אחרים זה לא הקטע שלי (אף על פי שגם אני חוטא לפעמים).

ואולי זה בגלל צה"ל, דיכוא החופש היצירתי זה חלק בלתי נפרד מההוויה הצבאית (ואני לא מדבר על הסודה לשתיה), איכשהו במהלך שרשרת החיול מחדירים לך עוד זריקה (חוץ משלושת הזריקות המוכרות- רעב, עייפות וחרמנות), זריקה שגורמת לך להיות מדוכא מחשבתית, וגם מי שהזריקה לא השפיעה עליו הצבא דואג במערכתו המסובכת והמפותלת לדכא את החשיבה שלו בדרכים אחרות.

 אף על פי שהרבה אמנים כותבים על חוויות צבאיות לפי דעתי הרוב נכתב אחרי השירות (או שהם מצאו דרך לפרוץ את השיטה)

 


 

די!

 

נכתב על ידי , 18/8/2011 13:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של buho trabajando ב-18/8/2011 16:56
 





6,918
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאין קץ לילדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אין קץ לילדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)