שלשול מקלדתי

טוב הגיע הזמן לפוסט המשך שמעדכן את מצבי. ואכן יש הרבה מה לעדכן. אני באמת מרגישה שדף חדש נפתח בחיי ולא רק מבחינת הרגשה, אלא בעיקר בעולם הגשמי סביבי. עיקר השינוי יורגש באוקטובר שלא כל כך רחוק מאיתנו.
השנוי המרכזי שיקרה באוק' הוא המעבר לדירה משלי. אני ושותפי לעתיד קבענו את ה1 לאוק' כתאריך כניסה ובתחילת השבוע הקרוב נלך לבדוק יחד דירה שהוא שם עליה עין ממזמן וכפי הנראה עליה נחתום. שכר דירה מעולה, חרא איזור אבל עד כה אין תלונות. טוב, נשאר רק לראות אותה...כבר יותר מידי שנים אני חושבת על לצאת מהבית, הגיע הזמן לעשות משהו בנדון. ייתכן שאספיק אפילו לצאת מהבית לפני אחותי הגדולה וכך אנצח בעוד תחרות סמויה בינינו. לשתינו עכשיו יש את האמצעים, עכשיו נשאר לראות מי תחתום קודם.

בנוסף באוק' אני אקבל במתנה אוטו. קיבלתי אותו כמתנת יומולדת מהוריי, אך אקבל אותו רק בעוד חודשיים שלושה אחרי שהם יקנו לעצמם חדש. הם בחרו להכריז על זה עכשיו כי התחלתי לקחת שיעורי נהיגה על אופנוע במטרה לנייד את עצמי עם 2 גלגלים בעתיד- מחשבה שהם לא יכלו לסבול. הם כרגע בחיפושים היסטריים לאוטו חדש. האוטו שאקבל היה שייך קודם לכן לסבתי שבקושי נגעה בו, והיא תקבל את הנוכחי של הוריי. הידד!
לכל התוהה - פג'ו 205 שנת 97 , 1600 סמ"ק, יד ראשונה, 27000 (!!) קילומטראז', במצב מדונדש.

בנוסף באיזור ספט'-אוק' אעבור לעבוד בחברה אחרת , באותו מיקום ואותו תפקיד. השיפור המשמעותי הוא שהחברה פי אלף הרבה יותר שווה ואני מפנטזת לעבוד בה מאז שסיימתי את הלימודים. ב31 ליולי יש לי ראיון עבודה שאין מצב שלא אעבור (בעיקר כי הוא באנגלית והאנגלית שלי מאוד (!) מרשימה כישראלית ובכלל) וב1 לאוג' סוג של מבחן מעשי שגם שם אני בטוחה ביכולות שלי.
אין סיבה שזה לא יקרה, אבל אם זה לא יקרה - אני מתפטרת מהנוכחית... הנוכחית הרי הייתה אמורה להיות על תקן זמני עד שתיכנס החברה החדשה - כך הובטח לי.

הדיאטה נמשכת בהצלחה רבה , תגובות ומחמאות מגיעות מכל עבר. לצערי קצב ההרזיה האט משמעותית כי אין גלים ואני מסתמכת רק על תזונה ולא על ספורט, אבל ברגע שיכנס איזה שקע או משהו אז הקצב שוב יעלה והמשקל ימשיך לרדת. התחלתי במידה 44, ואני כרגע לובשת בקלות 42 בלי שום צמיגים מעל המכנס. בימים האחרונים אני שמה לב שחלק מהמכנסיים במידה 42 אני כבר מתחילה מידי פעם למשוך למעלה:) אמא כל הזמן שואלת אותי מתי אלך לקנות בגדים חדשים כדי לחגוג את המשקל החדש - אני עונה לה שלא אקנה שום מכנס עד שלא אגיע ל38, כדי שבטעות לא אהיה מרוצה מעצמי ואפסיק ב42-40... וחוץ מזה, בקצב הנוכחי אני אגיע למידה 38 בכיף עד אוקטובר.. דוגרי, אני מפתיעה את עצמי לפעמים עם האיפוק שאני מגלה. וגם כשאני לפעמים "מרשה לעצמי" ואוכלת משהו "אסור" , זה תמיד שליש מנה במקרה הגרוע ולא להתחזר עליה כמו פעם. יצא לי לראות לפני כמה ימים תמונה מהסשן גלישה (או ליתר דיוק סשן טביעה) הראשון שלי... אללי איזה הבדל!!! אני בשוק שאשכרה נתתי לעצמי להסתובב ככה ברחוב! נראיתי כמו משהו שפעילי גרינפיס אמורים לבוא כל רגע כדי לגלגל חזרה למים.

הפירסינג ירד היום בצער רב ויגון קודר לאחר שהפירסר החליט שהוא לא נקלט טוב... מזל שהייתי עירנית למצבו ובאתי אליו בזמן אחרת עוד כמה שבועות הפטמה שלי הייתה נראית כמו פקמן... עוד חודש אחזור אליו לחדש אותו. אני כל כך מתגעגעת אליו...

וכמובן, איך אפשר בלי עדכון על תחום העיסוק החביב עליי - גברים.

ארוע מאוד מפתיע ולחלוטין לא צפוי קרה שמבחינת חשיבותו בדף החדש בחיי, הוא בערך שווה ערך לסוף סוף לצאת מהבית. האקס המיתולוגי , עליו בכיתי כל כך הרבה, לו חיכיתי כמעט שנה אחרי שנפרדנו, ההוא שהטיל צל השוואתי על כל מערכות יחסיי מאז, ההוא שהייתי משוכנעת שהוא האחד , הניאו שלי, שחמק מבין ידיי, נכנס חזרה לחיי ל24 שעות. זה קרה ביומולדת שלי באיזה מועדון תל אביבי. הוא היה במרכז ומשועמם אז הזמנתי אותו לבוא. הרי כבר יצא לנו להיפגש כמה וכמה פעמים בצורה אפלטונית לחלוטין בחודשים ואין סיבה שהוא לא יבוא אם הוא באיזור. כמובן שכיאה לילדת יומולדת חגגתי עם בקבוק של ג'יימסון והייתי מתודלקת ושמחה כל הערב. מפה לשם (הייתי מספרת את כל הפרטים הקטנים אבל אני לא בדיוק זוכרת מה הלך שם) מצאנו עצמנו מתנשקים ארוכות תוך כדי שהוא ממלמל דברים כגון "זה לא האלכוהול נכון?" וכמובן הall time favorite שלי -"אמא שלי תהיה כל כך מאושרת". הערב נסגר בכך שאמרתי לו שאני צריכה לחשוב על כל זה כשאני לא שיכורה. בערך למחרת נפגשנו והוא סיפר לי שכבר כמה חודשים הוא חושב על לנסות שוב והוא מתגעגע אליי ופשוט לא היו לו ביצים לעשות משהו בנדון. בנוסף מסתבר שאמא שלו מנדנדת לו על זה כל שני וחמישי. זה הפתיע אותי נורא לשמוע את כל זה בעיקר כי חשבתי שממזמן הוא התגבר על כל העניין וזה היסטוריה מבחינתו, במיוחד כי מאז שנפרדנו העליתי בפניו כמה פעמים את הרעיון של לנסות שוב אבל הוא סירב. למרות כל מה שהוא אמר, בצלילות רבה הסברתי לו שאני עדיין עובדת מאוד קשה לתקן את הנזק שנגרם לי בפעם שעברה שנפרדנו, אחרי שהפרידה שלנו שברה אצלי את התמימות והאמונה היפה בכך שיש מישהו שהוא ה"האחד" או "החצי השני" או משהו כזה, והפסקתי להאמין שיש לאהוב באמת ועד הסוף ושיש כזה דבר "נצח". לכן אני לא יכולה לקחת את הסיכון בלתת לקשר שלנו הזדמנות נוספת, מפחד ממה שעלול להיות הדבר הבא שישבר וימות בתוכי. וכמובן על כל מיני סיבות אחרות, אבל זו העיקרית. הוא היה מאוכזב, אך לא הייתה לו ברירה אלא לקבל את זה. אני קוראת לאנקדוטה הזאת פתיחת דף חדש, כי בעצם עד שאמרתי לו את זה, בביטחון מלא, צלילות וללא חרטות או דמעות, הבנתי באמת שאני רשמית משאירה אותו מאחור. מאז שנפרדנו הייתי משוכנעת שיום אחד נחזור, כמו בני הדודים שלו שנפרדו ל3 שנים וכיום נשואים +4. כל קשר שהיה לי מאז היה בצילו, ובמחשבה שהבחור ששוכב לידי במיטה הוא סתם תחליף שמני עד שהוא יחזור לזרועותיי. אבל זה כבר לא ככה. אין לי רגשות רומנטיים כלפי האיש הזה יותר. או לפחות לא מספיק כדי לרצות לחזור אליו. אני אפילו נמשכת אליו משמעותית פחות מפעם. אז זהו, הזיכרון שלנו יחד כבר לא ירדוף אותי,ואני יכולה סוף סוף להפסיק להשוות אליו אחרים בחיי.

אובססיה ישנה איבדה מגדולתה. זה היה גבר שרדפתי אחריו ים זמן ולהשיג אותו , אפילו אם זה היה למפגש חפוז בתא שירותים או במושב אחורי של רכב, בשבילי זה היה מלהיב כמו להגיע לפסגת האוורסט פחות או יותר. הבעיה היא שאחרי שמגיעים לפסגת האוורסט כמה וכמה פעמים זה כבר מפסיק להיות מרגש... למעשה אני מרגישה כאילו כבר בניתי רכבל לפסגה, אין יותר אתגר וריגוש. לפני זמן מה הוא היה במיטתי, ולמרות שכהרגלו הביצועים היו לא פחות ממעולים (אללי, כמה שהם היו מעולים...), לא התלהבתי מהעניין כמו פעם ותוך כדי הבנתי , שהוא כבר לא עושה לי את זה כמו פעם. זה נשאר מעולה אבל איבד מטעמו. אז החלטתי להפסיק. עדיין יש לי הערכה מאוד גבוהה לבנאדם (וכישוריו..) , ואני ממש אשמח אם הוא ישאר ידיד שלי. אני רק מקווה שגם הוא ירצה.

בחור חדש הופיע בגזרה. אני לא רוצה להעמיס בפרטים כי שום דבר עדיין לא סגור, אני אדע בימים הקרובים אם באמת יצא מזה משהו או לא. אני רק אגיד שאני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שעד כדי כך התלהבתי מבחור ורציתי אותי כל כך. אני אופטימית ומחזיקה אצבעות. תחזיקו בשבילי גם.

זהו להיום

סופ"ש מעולה ועתיר זיונים לכולנו!