חמש וחצי במתנ"ס
מחמש בבוקר על הרגליים, 4 שעות של שינה לא שינה
שבוע שלם ללא מנוחה
חג המעלות- זה קורה
חניכים מגיעים, מתרגשים, מחכים ומצפים
לחץ
אש
לפידים
בתהלוכת לפידים עד הקן- עבר חלק לגמרי ואף אחד לא נשרף
מגיעים לקן והכול כבר הומה אדם ומלא התרגשות
שביל הפנסינים מואר לפנינו ובמיקרופון קוראים את שמנו
מתיישבים וזה מתחיל
נאומים:
מאיר דהן
רינת שרון
שחר וקים הקומונריות
דבר הבוגרת
4 יב'ניקיות מדהימות ששרו כמו ברבי וקן
טקס העלאת השכבות
והמסכת מתחילה-
היה מצחיק
וכל החניכות והארבעה חניכים היו מקסימות ורקדו כמו גדולים!
ומסתיים.
בואי נעשה לנו חג כמו לפני שנה מה שטוב בשבילנו טוב בשביל המדינה
מפגן האש היה מדהים כרגיל, 16 כתובות אש שהצליחו אחת אחת ואף אחד לא מת
ושיא הערב מגיע לו
מתחילים דוכנים,
אך בעיקר זה הרגע הגדול לפגוש את כל האנשים
אנספור אנשים שבאו לראות אותנו, ורק אותנו
הורים
חברים
אחים
קומונרים
בוגרים
בוגרים
בוגרים
היה מרגש
מלא בחיבוקים וחיבוקים
המון חיוכים ושמחה
ומלא ריקודים
לראות את כולם, עשה לי טוב על הלב
הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם
ג'ופי
עדי
איתמר
שני
ספיר
גלבץ
טלי
יעל
אלון
מיכל
דוד
כספיון
חברים
הייתי מאושרת.
ואז הכול נגמר- נקיונות ופירוקים עד אור הבוקר.
אפשר לסכם- חג מעלות 2008- היה מדהים מדהים מדהים
אחר כך, בבית, במיטה
כל הבכי יצא החוצה
האנשים האלה, כולם שם ביחד, אנשים שכבר לא נמצאים באופן פיזי בחיים שלי,
אנשים שאני בקושי אראה
אנשים שאני אוהבת
רק ברגע שמישהו הולך לך מהחיים אתה מבין כמה אתה צריך אותו, למה?
אני שונאת את הבכי המתפרץ הזה
שונאת את ההרגשה הזאת
ההרגשה של זה נגמר
הקשרים שמסתיימים
רע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
