"את חייבת להכיר אותו, הוא בחור טוב"

"מה אתה יודע עליו?"

"אהממ, שהוא בחור טוב, הוא בא ממשפחה דתית- אבל הוא לא הולך עם כיפה"

"אתה יודע שהכיפה זה לא האישיו פה, נכון? אתה לא יודע עליו כלום??"

"אהממ.."

"טוב נו, כל אחד מקרב לזיווג האמיתי לא?"

ואז קיבלתי טלפון.

דיברנו עליי, דיברנו עליו, על החיים, על אוכל בילויים ועל אהבות ישנות.

"זה נושא שצריך לדבר עליו פנים מול פנים"

"אם אתה רוצה מדחה את השיחה האישית לסטייל פגישה :)"

"אז מתי את פנויה?"

"עכשיו?"

"אני בא עוד חצי שעה"

ואז הוא הגיע, המתין לי בנקודה שבא קבענו, וכל כך שמחתי שבסוף החלטתי לשים מכנסיים כי הבחור פשוט הגיע.... עם אופנוע.

הבחור שחום, מגולח למשעי, עם חיוך משגע. כשסיפר על עצמו ציין שהוא גולש (אהממ), שהוא טייל המון בעולם, ושכרגע הוא בתפקיד ניהולי היכנשהוא.

עד פה הכל התנהל בחביבות.

יצאנו לשבת לנו בסוג של פאב סמוך למקום מגוריי, והייתה אווירה נחמדה.

התחלנו לדבר על הכל, אין ספק, לבחור יש חוכמת חיים. ממשיכים לדבר, על זוגיות, על החיים ובכלל.. ומגיעים לדת.

"הבנתי שאתה ממשפחה דתית"

"כן, אבל זה הקשר היחיד שלי לדת"

"?"

"לא אמרו לך"

"האמת היא שלי אמרו שאתה שומר שבת, אבל פשוט לא חובש כיפה"

"עשו פה ממש מבצע כדי שנצא :)"

"כן בהחלט"

מפה התחיל להיות יותר זורם בשיחה (כי כבר באותו הרגע הבנתי שלא יצא מפה כלום- אני לא אצא עם חילוני), והיה טוב.

ישבנו בסבבה עד 2 לפנות בוקר.

הוא החזיר אותי, וזרק אליי את הכדור..

"תתקשרי אם יתאים לך"

אבל לא נראה לי שזה יקרה.. חבל בחור מגניב.

...עוברים לבא בתור...