מה שעובר עליי לא עבר לגמרי.

אני מנסה לחשוב על הכל בצורה יותר "בוגרת" מאופסת, מנסה לפתור לעצמי בעיות.

חשבתי להתחיל טיפול פסיכולוגי, האמת היא שכבר מזמן אני חושבת על זה. אני לא מפחדת מהסטיגמה, אני מפחדת שאני לא יהיה שם באמת אני, שאני אכסה יותר ממה שאני אגלה.. כמו כאן בעצם.

אני טיפוס מורכב מידי, את זה למדתי להבין על עצמי במשך השנים. ואני רגישה בטירוף.

אני יודעת שנפשית אני חזקה, אבל כשאני נשברת אני נשאבת לתוך חור שחור שסוגר כל טיפת אור אצלי.

אני כרגע בסוג של פרוייקטים חדשים בחיי, פרוייקטים של שינוי.

אני רוצה שינוי!!

אני רוצה לקום בבוקר ולאהוב מה שאני עושה, אני רוצה להרוויח בהתאם למה שאני שווה.

חשבתי ללמוד תואר שני שיותר ימקצע אותי בתחום שאני יותר יאהב, אבל אני עוד לא סגורה על זה.

מבחינת הספורט אני לא מוותרת לעצמי, אני רוצה לעצב את הגוף שלי מחדש.

אני רוצה לאהוב את עצמי מחדש.

הכל מתחיל בחשיבה, ברגע שאני אחשוב אופטימי יותר, ייתכן ודברים ייראו אחרת.

אני מאוד רוצה לעבור לירושלים, להתעורר לקדושה, להיות מוקפת באויר הרים צלול כיין ואוירה.

מכירים מישו/י שמחפש/ת שותפה דתילונית נקייה ומסודרת ודי שקטה לדירה שמתפנה בסוף אוגוסט? אני אשמח אם תיידעו אותי על משו כזה.

אני יודעת שאלוהים שם למעלה מחייך ואומר, "חכי חכי, זה הנסיון שלך, יהיה לך טוב! את תראי! אבל עכשיו את צריכה לעבוד בשביל זה"..

חזרתי לדבר עם אלוהים אחרי המון זמן שלא דיברתי, וזה מקל עליי המון. אלוהים, בשתיקה שלו, בנוכחות שלו, נותן לי כוחות.

אני רוצה להתחיל לחשוף את עצמי לאט לאט כאן בבלוג, להיות אני, לא לנסות להתחבב עליכם דרך מילים יפות ופוסטים מצועצעים.

רוב האנשים שקוראים פה ומגיבים, הם אנשים רגישים איכותיים ותומכים, ואני גאה בזה שיש לי קוראים כאלה.

תודה לכל מי שרצה להראות לי קצת אור בתגובה שלו לפוסט הקודם, זה ריגש אותי יותר מכל דבר אחר שעבר עליי לאחרונה.

שיהיה לכולם שבת שלום..

דתילונית