קצת יותר מחודש אנחנו ביחד.

וטוב לי, ולא טוב לי, וטוב לי.

זה בא בגלים.

הוא בדיוק הטעם שלי מבחינת מראה, גבוה, בהיר, עיניים כחולות גדולות, שיער מדורג עד הכתפיים, וחיוך ענק.

פשוט יפה.

אנחנו מתקרבים ומתרחקים כמו הגאות והשפל..

משהו איתנו לא שלם.

דיברנו על זה אתמול, והוא שאל ברצינות תהומית: "קחי מצב היפותטי..אם נתחתן את באמת תרצי משפחה בה האבא חילוני והאמא שומרת שבת?"

והסתכלתי לו בעיניים הכחולות המדהימות שלו ולא עניתי.

האהבה מתגברת על הכל, לא?

ככה לפחות תמיד חשבתי. אנחנו שני הפכים, שמשלימים/לא משלימים אחד את השני- זה תלוי כל פעם בסיטואציה.

רציתי לשחרר, והוא לא נתן לי, הוא לא היה מוכן עדיין לשחרר.

ואני כרגע, פשוט לא יודעת.

למה הכל צריך להיות מסובך תמיד?

בינתיים זורמים.. ממש כמו הגלים.