היה לי הסכם איתו, שלא מספרים לאף אחד על היום ההוא.

זה יהיה משהו שלנו.

ואני, שהחוויה גרמה לי לסוג של אושר קטן, לא הייתי מסוגלת לסתום את הפה הענק שלי וסיפרתי.

גיליתי לבור הסודות שלי, החברה הכי טובה שלי, על היום ההוא.

הזהרתי אותה שלא תגיד כלום לאף אחד כי יש לי הסכם איתו, ועדיף שהוא לא ידע שסיפרתי.

היום קיבלתי ממנו הודעה:

"אני לא מעוניין לדבר איתך יותר בחיים, לא מעוניין לראות אותך, שיהיה לך חג שמח"

הייתי בשוק.

מה כבר עשיתי.

ניסיתי לשחזר מה היה בימים האחרונים ולא הצלחתי לשים את האצבע על הבעיה.

התקשרתי, וקיויתי שהוא יתן לי את הצ'אנס לכפר, התחננתי לדעת מה עשיתי שפגע בו.

והוא שאל לגבי ההסכם שלנו.

באותו הרגע לא הבנתי על מה הוא מדבר, סיפרתי רק לה, והיא בחיים לא תגיד כלום, השבעתי אותה.

הכחשתי בכל תוקף, חשבתי שהוא בודק אותי, בוחן את האמינות שלי, את הגבולות שלי.

הוא לא בדק.

הוא אמר שהוא לא רוצה לסכסך, אבל הוא יודע בוודאות שהפרתי את ההסכם, והוא פגוע מזה מאוד.

האמון שלו בי נשבר.

הוא לא סומך עליי יותר.

באותו הרגע נפל לי האסימון. היא סיפרה. ומכל האנשים בעולם, היא בחרה בו לסגור את המעגל.

באותו רגע רציתי שהאדמה תבלע אותי. נתפסתי בשקר גדול, ולא ידעתי איך לצאת ממנו.

ניסיתי לתרץ, להסביר, ללבן.. אבל כל מה שאמרתי רק תקע עוד יתד.

ביקשתי סליחה.

לא סתם אחת.

סליחה אמיתית. לא התכוונתי לפגוע או לעשות רע.. באמת שלא.

הוא התרכך, ואני רק יותר כעסתי על הצלע השלישית

איך היא עשתה לי את זה? איך היא לא יידעה אותי לגבי זה שהיא דיברה איתו על זה?

אנחנו מדברות כמעט בכל שעות היממה, לא יכול להיות שהיא לא מצאה זמן לספר לי את זה.

נפגעתי עד עמקי נשמתי, הגלגל הסתובב באותו הרגע, מה שאני עשיתי קיבלתי בהפוכה.

היא טענה שהיא רק ניסתה לגשר, ניסתה לעזור.

רתחתי מזעם.. אני לא ביקשתי אותך כסניגורית!!

אין לי אמון בחברות שלנו יותר.

אני לא מסוגלת לדבר איתה..

היא שולחת לי הודעות ומיילים מתחננת שאני אבין, שאני אתן לה הזדמנות שניה, שאני אסלח.. ואני פשוט לא מסוגלת לסלוח..

היא שברה אצלי משהו בפנים.

היא ידעה שהיא בור הסודות שלי, לא ידעתי שהיא תשתמש בזה נגדי..

אולי זאת הסיבה שאני מעדיפה יותר ידידים מחברות..

הידידים שלי אף פעם לא אכזבו אותי..

החברות שלי,לעומת זאת, לא מפסיקות לאכזב.