איך שהזמן עובר.

אין לי חדש לחדש לכם.

החדש כבר ישן.. ומשעמם.

אני מרגישה שמה שאני רוצה לכתוב, זה דברים שטחנתי בעבר מכל כיוון- ואני קצת חוששת לכתוב את זה,

כי מה שזה אומר- שלא זזתי מילימטר מהאופי ה"מדהים" שלי.

כן אני בחורה מדהימה ואיכותית- כל מי שמכיר אותי יגיד את זה.

יש לי פה ושם קריזות- אבל ביננו, למי אין?

אתם בטח תוהים למה ההקדמה הארוכה (והמיותרת) הזאת.

זאת לא הקדמה זאת עובדה.. לאחרונה שמעתי יותר מידי על האיכויות (המדהימות) שלי בתור בנאדם.

אם לא הייתי אני, והייתי מכירה את עצמי בטעות, בטוח הייתי מתחתנת עם עצמי!

אז מה הבעיה?

אה.. פה טמון הכלב.

לכאורה לא קיימת בעיה- כי אני מדהימה (זוכרים את זה מלמעלה?).

אז למה דברים לא מסתדרים לי?

לפעמים אני רוצה לעשות pause על החיים שלי- ולעבור לסרט אחר..

עברתי כבר כמה שלבים בחיים.. ואני עדיין מרגישה שאני עומדת במקום- וכל השאר מסתכלים עליי מעבר לכתף.

אופטימיות זה שם המשחק.. אבל כבר נגמרו לי הכוחות להיות אופטימית.

אולי שמישהו יכבה את האור?!!