עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

אז הפעם הקודמת שנכנסתי הייתה באיום הקודם של הסגירה.

הפעם נכנסתי לבלוג של בתי אהובתי שעוד חודשיים בת עשר וקצת הראיתי לה מה כתבתי בשבילה בימים ובשבועות ובשנים אחרי שנולדה

ושמרתי קודם כל את הבלוג ההוא - שהוא פרטי לה ובשבילה.

אולי אצליח להתמודד בהמשך היום גם עם הגיבוי של הבלוג הזה.

מרגישה הודיה על מה ומי שהרווחתי פה.

הפייסבוק הוא אחלה, אבל לא מתקרב לאינטימיות והעומק והעושר שהיו פה.

ואני חייבת לצרף גם שיר, לא?

(חצי אקראי, מהשירים שאני מצלמת לטלפון שלי מהפייסבוק אבל מזכיר לי את חוויות המפגש עם אנשים מפה, טרם עידן תמונת הפרופיל)

מראה השיר / גיורא פישר

אתה לא דומה לעצמך

היא חזרה ואמרה במבוכה

כשלחצה את ידי.

בשירים שלך אתה נראה

לגמרי אחרת.