עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

כְּמוֹ חַלָּה אֲנִי רוֹצָה.

לִהְיוֹת נִילוֹשָׁה עֵת אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה

מַגָּע שֶׁל הִתְכַּוְּנוּת אֲנִי רוֹצָה

עִם סַבְלָנוּת שֶׁל אַהֲבָה

(אָהֲבָה אֲנִי רוֹצָה)

רוֹצֶה לִתְפֹחַ בְּמָקוֹם מוּגָן

חֹם הַשֶּׁמֶשׁ, כְּלִי מֵכִיל

רוֹצָה לִפְשֹׁט, לִלְבֹּשׁ צוּרָה. צַמָּה.

רוֹצָה אֵשׁ תַּנּוּר עוֹטֶפֶת מִכֹּל צְדָדַי

מַלְבִּישָׁה אוֹתִי מֵחָדָשׁ בְּחוּם אֲדָמָה

הִתְרַחֲבוּת אֲנִי רוֹצָה

לְחוּשׁ סִיבִים בִּי נִמְתָּחִים, נִפְתָחִים

רוֹצָה לִהְיוֹת מְבֹרֶכֶת

לִהְיוֹת בְּרָכָה

רוֹצָה חִבּוּר – אֵשׁ, אֲדָמָה, חִטָּה

קְדֻשָּׁה