עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

כנפי ציפור / ג'לאל א-דין רומי

האבל שלך על מה שאיבדת משתקף כמראה

אל המקום בו את עושה את עבודתך באומץ.

מצפה לרע מכל את מתבוננת בה, אבל

הנה הפנים השמחות שתמיד רצית לראות.

ידייך נפתחות ונסגרות, נפתחות ונסגרות

אם הן תמיד היו אגרוף או תמיד פרושות לרווחה

היה זה שיתוק

הנוכחות העמוקה ביותר שלך היא בכל התכווצות ובכל פתיחה,

שתיהן נעות באיזון מתואם ויפהפה

ככנפי ציפור.

 (הפעם אני תרגמתי שיר של רומי, באנגלית זה יכול להיות בלשון זכר או נקבה, אז עשיתי בחירה...)

שבת שלום וברכה