שתי שאלות שמאד מציקות לי...
1.מתי בפעם האחרונה חשבתי על עצמי ומה שטוב לי.. ולא לאחרים.
2.מתי בפעם האחרונה חשבתי על אחרים ולא רק על עצמי...
הן דיי סוטרות אחת את השניה..
בזמן האחרון העירו לי שזה נראה שאני לא חושבת מה טוב בשבילי,ועושה רק בשביל אחרים.,טורחת מקשיבה...
במקום לדאוג לי לצרכים שלי לבריאות לאהבה לפנאי שלי....
לא ראיתי את זה ככה הרבה סה"כ טוב לי... מצד אחד...
מצד שני רע לי... שזה הצד שמנסים להדחיק לפינה...
הצד הטוב אומר לי ללכת להקשיב לעזור לאנשים שאינלהם מי שיקשיב להם באמת.
הצד הרע אומר לי דיי... את לא צריכה להקשיב לכולם.. תקשיבי לעצמך תעשי מה שטוב בשבילך...
אני דיי מתוסכלת..
טוב לי לעזור לאנשים אבל לא שזה מכביד עליי או משהו אבל לפעמים זה עולה על הרגשות שלי...
באלי להגיד משהו אבל לא... את תפגעי בה ... אני לא אוהבת לדעת שאנשים פגועים ממני.. זה עושה רע..
טחח אני נשמעת צבועה אחוושלוקי..
לא יודעת מה אני מרגישה... אבל ההרגשה העיקרית היא שאין אפחד שבאמת יקשיב לי...
אין מישהו שבאמת יכול לשבת ולדבר איתי שעות.. לדבר להקשיב להשיב...
לתת חיבוק שצריך.. ויוצא הרבה שצריך...רק אין מי...
הרגשת בדידות אפעם לא תלך לא ממך לא ממך לא ממני לא מאפחד מאיתנו.
בכל אחד יש את הרגע של הבדידות והעצב..
וזה עובר לנו כל פעם מחדש..
עובר וחוזר עובר וחוזר...
ככה כמו גלגל כזה...
אבל מה שהכי מנחם...
זה שכולנו חלק קטן מהעולם... כמו בפאזל של 1,000 חלקים (רק שבמקרה שלנו יותר..)
אם חלק אחד חסר... כל הפזאל לא שווה..
תמיד יש מישהו שחושב עליינו כל דקה ודקה אפילו אם הוא כבר לא איתנו
והוא רק צופה מעליינו ומגן עליינו מפני צרות.
פשוט התחשק לי לכתוב את זה... לא יודעת למה ..
הכל כאן מעורבב... ברגשות מוזרים ומשונים שיחלפו לבסוף עם הרוח...
לילה טוב לכולם.
והמשך שבוע מצויין !
אוהבת המון !
צליל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
