אתמול היה יום השואה , להפתעתי השנה הייתי מרוכזת בעצמי יותר מידי
והחלטתי לכתוב משהו לכבוד יום השואה שבפעם הראשונה שזה לא נגע לליבי כמו כל שנה שאני
נחרדת לשמוע שוב ושוב את הסיפור לדעת שהאנשים האלה עברו כ"כ הרבה ויש כאלה שבכלל לא חזרו ולא יחזרו
זה כ"כ עצוב ולא נקלט .
"הם יושבים ותוהיים
מתי יגיע תורם , למה דווקא להם זה מגיע ?
אך הם עומדים שם בתור ,ואין מקום מסתור .
עומדים בתור
בלי שום סיבה , בלי למצוא נחמה .
העיניים נראה רק עצב
לא מבינים מה הם עושים כאן בעצם .
את אימם לא ראו מזמן
אביהם נעלם .
רק הם נשארו לבדם
עומדים מחכים בתור
בתור למוות . "
-צליל-
אה כן לא סיפרתי על יםLים היה ממש שולט
והבנתי מלאא דברים שלא היו ברורים .
טיפ לחיים ?
אם תשימו על אנשים יותר מידי הם לא ישתינו לכיוון שלכם אז פשוט לפעמים עדיף.. לא לשים
ותאמינו לי תהיו אתם ומי שיואהב אותכם יואהב . ומי שלא סלמאתת...
אז
תמונה שצילמתי ביםLים זאת הכינרת שלנו D:
להית' 3>
צליל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
