"אז מה , נראה שהכל הסתדר לך לא ? "
"בגדול ? כן נורא נחמד . "
"הבנתי.. ועכשיו לא בגדול."
"כרגיל..."
"מה הפעם ? בגידה ? שקר? ריב? "
"לא..בדידות . "
"מאיפה היא צצה פתאום ?"
"אנשים , נוטשים... "
"מי ?"
"יהיה יותר קל להגיד מי לא..."
"אז מי לא ? "
"אף אחד."
"אבל מבחוץ את מאושרת הכל טוב ,הכל יפה ,ככה את מציגה את זה ."
"מסכה, זה הולך ככה,אי אפשר להיות בתסכול כל החיים ,בעצב צריך לשמוח , המסכה עוזרת לי לצאת מזה לכמה רגעים דקות ,שעות . לשמוח."
"ומה קורה שאת מורידה אותה ?"
"עצב, הבדידות משתלטת עליי,גורמת למצב בריאותי שלי להדרדר ,גורם לתיסכול לבכי מראה לי כמה שאני לבד פשוט לא "
"אז למה את מורידה אותה בכלל?"
"כי זה משתלט עליי זה חזק ממני ,לפעמים פשוט נמאס לי . נמא לקום בבוקר לדעת שאין בשביל מי לקום בשביל מה בא לך לחזור לישון ולא להתעורר , להתמודד עם הכל לבד , לבד.. לדעת שאין מישהו לצידך "
"אבל יש לך חברות ,את מסתדרת עם רובן מצוין ."
" כן , בבית הספר באירועים חברתיים.."
"ומה יש אחרי ?"
"יש מחק כזה גדול שבא ומוחק אותך מהעולם , עד לרגע שבו מישהו צריך אותך והוא פשוט לוחץבטל מחיקה לכמה רגעים."
"למה את לא מדברת עם אף אחד על זה?"
"עם מי ? "
"הורים מישהו...חייב להיות מישהו בטוח "
"כבר ניסיתי "
"ו....?"
"לא הולך .."
"זה יעבור לך, תהיי חזקה"
"אין לי כוחות "
"אל תוותרי , אל תראי לחולשה , אין לך יותר מה להפסיד ."
"את מגיעה עכשיו לקרב אחרי קרבות רבים שחלקן היו בהפסדים שהרסו אותך לגמרי אבל הצלחת לחדש את הכוחות להסיק מסקנות
התשמשי בחוכמה "
"התייאשתי , מהכל ,אני מוכנה לצאת לשמה שוב ,אני לא בטוחה שאני רוצה .אני לא בטוחה שיש לי את הכוחות נפשית "
"יש לך ... תחפשי אותן "
"מילים הם לא מה שיעזרו לי , אני צריכה כיוון הרבה פעמים אמרו לי "אני איתך אל תדאגי , אני כאן " אבל אלה היו רק מילים , רק מילים... את המעשים עוד לא ראיתי ..."
"תחפשי אותו , אין לי יותר מה להגיד , פשוט תחפשי.להתראות לך "
הפיצול אישיות בא כאן לידי ביטוי.
רק מחכה לתחושת הביטחון שתשוב
רק מחכה לצאת לקרב שוב
כדי להראות שאני עכשיו יותר חכמה ,
כדי להגיע יותר מוכנה .
רק כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה .
רק כדי...
ביטלתי תתגובות כאן כי אמרו לי פעם אחת שהתגובות הם שקריות
לא אמיתיות , נדמה לי שאני מתחילה להבין אותם...
כי מי שבאמת איתך ינסה לעשות משהו בנוגע לזה, לא רק ידבר...
אבל.... אין לי ציפיות , נמאס להתאכזב.
אז מי שקרא את הכל אני שמחה
נתראה בפעם הבאה ,
אוהבת צליל .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
