לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

my crazy life


All we need is just a little patience

כינוי:  צליל(:

בת: 31

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

נקודה אחרונה?


אביר , עם שריון מעליו

יושב בשולחן ומתכנן מהלכיו .

חושב מה יהיה טוב יותר מה לא .

חושב רק מתי זה יתחיל או יגמר

 

הגיע זמן הקרב שריון נוצץ מבריק .

מחכה לריבו, מביט בחרבו .

היריב נכנס התשואות מסיביב נידמו .

היריב הוא גדול ,חזק נראה בלתי אפשרי לנצחו .

 

1,2,3 הקרב התחיל החרבות הונפו .

האביר מנסה לשמור להתגונן מפנוי.

מפני היריב הגדול ,הבלתי מנוצח.

קשה לו , וא מנסה מהלך ועוד מהלך .

אך יריבו יודע הכל , מנצח אותו ..

הקהל מריע רוצה שתנצח אבל אתה רואה אחרת

אך כולם רוצים לרעתך. לא רוצים אותך כאן

 

האביר לא מצליח , נזכר בחברים שלו

במשפחה ולאט לאט התחיל להשתפר

לאט לאט החל לעייף את יריבו

ליריבו עדין נשאר כוחות רבים אבל האביר לא מוותר

שראה את חבריו ומשפחתו בעיניו ורצה

להישאר בחיים בשבילם

 

האביר נעמד.

ונזכר שמשפחה כבר אין לו כולם הלכו עזבו

והחברים ? גם אינם לא רוצים אותו יותר

היריב גדול מצא מקום חשוף בגופו של האביר

ודקר אותו .

 

האביר נפל  נשמטה חרבו מידו .

פעימה .. פעימה...פעימה..

..................................

נגמר הסיפור .

 


הרגשתי צורך לכתוב את זה...

היה אמור להיות כאן הסבר למה אני כ"כ הרבה עם MP3 אבל בסוף החלטתי לרשום את זה ..

 

לא יודעת עם רע לי , אולי אני עושה טעות ?.

אולי זאת לא הדרך הנכונה ..

לפחות אני אדע שניסיתי ... נכון?

נמאס לי להילחם אני תכננתי את מהלכי ולא הצלחתי אולי לא ניסיתי מספיק..

אולי לא רציתי ...

 

אבל זהו כמו הסיפור על האביר , גם הסיפור שלי נגמר

היו שלום :]

צליל

 

עריכה:P

קודם כל הסבר... זה אני כתבתי.. באותה שנייה..

היה בי הרבה כעס אז רציתי לכתוב ולעשות פוסט

אז כתבתי את זה..

אני מרגישה נבגדת ובודדה , אבל אני יודעת שזה יעבור לי .

אני רגילה .

אבל אנלא חושבת שמגיע לי את כל זה..

עודפעם המבטים , המתח , נמאס.

עברתי מספיק כאלה

נמאס לי לצאת לב בסדר תבינו אז מעכשיו אני פשוט לא שמה לב לזה

מבליגה

אז מה שנשאר לי להגיד  !

 

זה מזללל טוובב ! (המבין יבין )

טלללל באמת אנלא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך תודה תודהתודהתודה!!3333>♥♥♥♥♥

 

אז היו שלום :]

אהה כןן ואגב אני רוצה הליקסס חחחח

3> אוהבת צליע שפתאום כבר לא כ"כ רע אבל עדין ההרגשה נשארת .

נכתב על ידי צליל(: , 27/2/2008 18:48  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירוש ב-4/3/2008 16:53
 



"יש אי שם ?" :O


אז כנראה שיש אי שם...

 

יש אי שם
מישהו חושב עלייך
מישהו רוצה אותך נורא
יש אי שם

יש אי שם
מישהו חולם עלייך
מישהו אוהב אותך כל כך
יש אי שם


אז אל תבכי הלילה
ראשך הניחי כאן
כוכב נופל מאיר את לילך
שואל לאן
ומה תבקשי מלמעלה
אם זה אותי
אז הנה אני שלך מזמן

שיר לך שר
שיר עצוב סנטימנטלי
שיר שלא משאיר אותך לבד
שיר לך שר

השחר מחכה כבר
מעבר לפינה
השמש מסתובבת עכשיו
לעוד תנומה
אני מסתכל על פנייך
את חלומך מלטפת
קרן אור קטנה

יש אי שם
מישהו חושב עלייך
מישהו רוצה אותך נורא
יש אי שם.
 
 
נמממ.. כן זה חסר.. אבלל.. עדין טוב לי , אני עדין במטיבי והכל לאט לאט מסתדר לי ,לבנתיים .
אני חושבת שהבנתי משהו מכל זה..
אך להגיד הסקתי מסקנות... זה עזר לי להבין אותכם... להבין כמה כל אחד מאיתנו יש את הבעיות שלו שנראות לו בלתי ניתנות לפיתרון. ואחרים אומרים לך עזוב זה סתם שטויות... ואני אומרת לכם מנסיון.. כי היה לי את אותו דבר ופתאום ביום אחד זה עבר לי ועכשיו אני מאושרת יותר מאי פעם.
לכל דבר יש פיתרון
לכל דבר יש סוף
ואחרי הסוף משהו חדש מתחיל , תקופה חדשה בפתח
שאיתה כמובן צריך להתמודד ...
 
אז בנימה אופטימית זאתת אסיים את הפוסט הזה
ואגיד לכם שיהיה לכם שבוע נפלאא
אוהבת המון ,צליל
נכתב על ידי צליל(: , 23/2/2008 17:51  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירוש ב-24/2/2008 20:04
 



להשתנות .


"אני לא יודע מה קרה לך ,לי, אבל אני חייב להגיד לך : איכזבת אותי . את אגואיסטית ואת רדודה ואין לך שום כבוד לי ולאמא שלך , ואני מתבייש בך ."לאמא שלך ולי , חשבתי- אפילו באותו רגע זה מה שחשבתי ."כשהתחלת ללמוד באולט ," המשיך אבא שלי ,"אמרתי לעצמי , אני בטוח שהמון חבר'ה שמחזיקים עצמם הולכים לכזה מקום. ואז אמרתי לעצמי ,אבל אני שמח שללי יש ראש טוב על הכתפיים . נו ,טעיתי. עכשיו אני אומר את זה. עשינו טעות שנתננו לך ללכת. אמא שלך אולי חושבת אחרת , אבל לא בשביל זה נהגתי שמונה עשרה שעות ."

לי = הדמות המרכזית .

 

זה קטע מהספר "מרחק נגיעה" . שאני קוראת אותו עכשיו , ספר על הילדה "הבלתי ניראת" שהגיעה מאינדיה שמו לב אליה רק כאשר עשתה משהו כמו כלום , שהתנהגה שונה כולם לא הבינו מה יש לה ,וכך תהליך ההשלבות בחברה שלה מתחיל , הקטע הזה מדגיש את ההשתנות של האנשים ע"פ הסביבה ,כולנו מתאימים אותנו לסיביבה שלנו לפעמים זה עולה לנו לראש, יותר מידי . אבל זאת החלטה של כל אחד ממכם . רק רציתי להבהיר דבר אחד אם לא מקבלים אותכם כמו שאתם , אז אלו אנשים שלא שווים את הנוכחות שלכם , אנשים אחרים ישמחו להיות בחברתכם . תחשבו על זה צריך להתפשר במידה , ולעמוד על שלך במידה מסויימת . הכל במידה.

פשוט בזמן האחרון אני שמה לב להתשנות של עצמי , ושל האנשים שמסביבי... וזה מה שגרם לי לעשות את הפוס

 

סתם פוסט שגרם לי לחשוב אחרת ,אחרי שקראתי את הקטע הזה שוב ושוב ושוב. את ההמשך שלו אני לא אמשיך כי זה מתפתח .

מקווה שיצאתם מהקטע עם נושא למחשבה..

שיהיה לכם המשך שבוע נפלא :}

אוהבת המון!

צליל .

 

נכתב על ידי צליל(: , 5/2/2008 21:51  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירוש ב-20/2/2008 20:03
 





6,449

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצליל(: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צליל(: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)