ואוו המחנה היה אחד הדברים באמת היו קשיים היו חולשות אבל רגיל עברנו אותם
והכל הסתיים והמחנה כרגיל עבר הכי מהר שיכוליות כי הזמן עובר מהר שנהנים (:
גדוד אופק והצוות אין דבר יותר טוב מהמחנה איתכם היה כ"כ טוב
לקחנו בנייה מהירה כמו גדולים אומנם לא לקחנו ספארי אבל עברנו אותו כמו נמרים! ואנחנו צריכים להיות גאים בעצמנו שנתנו את הכל
אני לא מצליחה להעלות תמונות אז מי שיכול להעלות לי שיגיד לי (:
הגעתי לשלב הזה , אומנם צעדתי בקצב שלי
אבל הגעתי ושוב הלב התחיל לפעום בחוזקה
החיוך התנוסס על הפרצוף, ממש הרגשה בשמיים .
אבל אז הגיע הברק שהיכה בלב שלי וניפץ לי אותו לרסיסים
הם עפו לכל הכיוונים .
חפשתי אותה ניסיתי לחברם אבל נשאר לי חור גדול בלב
חלל ענקי החלקים נעלמו לא מצאתי ר\אותם עד עכשיו
בלתי אפשרי בינתיים לסגור את החור , זה בלתי אפשרי כל המצב הזה כל התקווה הזאת..
כמו כל דבר שאני רוצה באמת .
עד עכשיו זה לא נרפא אבל עם הזמן זה יעבור והלב יבנה לעצמו חלקים חילופיים
זה ישכח כמו כל דבר כזה.
נממ סתם משהו שכתבתי היה משעמם.
עד לפעם הבאה להת'
3>
צליל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
