אז ככה: חזרנו.. והכל היה טוב. באמת שוב הכל שגשג ופרח והיה כיף ומוצלח!
והיה מלא מלא תיכנונים ויצאתי לרגילה.. ובום!זה שוב קרה. נפרדנו שוב. ות'אמת שזה קרה בבראשית!
לא סתם פרידה.. בבראשית קיבינימט!!! באמצע הפסטיבל! והייתי שבור.. וואה וואה וואה...
ורציתי ללכת הביתה.. ונהרס לי הכל (כך לפחות חשבתי..) והתקשרתי לחבר שלי כדי שיבוא לאסוף אותי
כי הוא גר קרוב.. והבנזונה(או הגאון..) הביא איתו כמה בקבוקי בירה ו3 סמירינופים.. ואמר לי.. אני נשאר איתך
כאן! ואתה לא זז לשום בית כי סתם תחשוב ויהיה לך יותר מדי זמן לחשוב. אז פשוט נשתה כל יום...
ותשיג בחורה אחרת שתשכיח אותה כמה שיותר מהר...וככה לא תהיה שבוז. לפחות לא בבראשית.
אני הסכמתי בלית-ברירה.ומתברר שחייל ללא חברה יכול להיות מבוקש מאוד. הקיצר...
היה בסופו של דבר יחסית סבבה.. הייתה שביזות אך לא יותר מדי..
ולסיכום: יפה(כבר לא שלי..) דעי שוב ותמיד תמיד שאני עדיין אוהב אותך ותמיד תמיד ישאר לך מקום
רק שלך בלב שלי. מקום גדול יפה ונכבד ששמור לך ומחכה שתחזרי ותיכנסי אליו שוב.
אני מנסה להמשיך הלאה.. אבל ברגע שתתחרטי.. כנראה שלעולם זה לא יהיה מאוחר מדי.
בהצלחה לי.. רגילה נחמדת לי.. ו"היום הוא המחר שאתמול כל כך חששת מפניו".