זה היה בזמן הצבא, היינו במחסן ששימש גם כמשרד של המחלקה שלנו, היה ערב וישבנו שם לבד על הספה. סתם דיברנו והעליתי את העניין של אם הוא היה אוהב אותי איך הוא היה אומר לי את זה (כי אני פדחנית ומציקה שכזו) ואז בחיוך מבוייש הוא אמר "למה אם?"
אז רגע... אתה אוהב אותי?
*מהנהן ומחייך*
ואז התנפלתי עליו בחיבוק ענקי
אני חושבת שבאותו ערב הוא גם הצמיד אותי למדפים העמוסים בציוד קשר ונישק אותי בתשוקה כזו גדולה שכשעליתי חזרה למגורים הרגשתי את הדבר הכי קרוב שבחורה יכולה להרגיש לכאב ביצים :P
בערך חודש אחרי זה הוא עשה שמירה בנשקיה מתחת למגורי הבנות. באתי לשם בפיג'מה והתמזמזנו לנו ובאיזשהו שלב הזכרתי את איך שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ואז כשהוא שאל למה אני מעלה את זה אמרתי שזה בגלל שגם אני אותו. את החיוך והמבט שהיה לו באותו רגע אני באמת לא אשכח לעולם. צרוב לי בזכרון חזק-חזק. את מכנסי הפיג'מה שלבשתי אז הוא ממש אהב (כנראה בגלל הקישור לסיטואציה הכ"כ יפה הזו) וכל פעם כשהיינו בכאסח הייתי לובשת אותם ועושה משהו חמוד והוא היה סולח לי :)
כשהיינו ישנים ביחד, בבוקר היינו מתחבקים ומתערבבים אחד בתוך השני מתוך חצי-ערות ואומרים אחד לשניה שאנחנו אוהבים. זה אחד הזכרונות הכי מתוקים שיש לי.
עד היום אני אוהבת אותו אהבה גדולה, לא רומנטית בשום צורה, אבל עדיין. יצא לנו לדבר השבוע והוא נשמע ממש שמח וזה עושה לי טונות של טוב על הלב. הוא בן אדם כ"כ טוב ומגיע לו להיות הכי מאושר בעולם.
הבחור השני שאהבתי, למרות שמבחינה כרונולוגית הוא קרוב יותר לזמננו אנו, אני לא מצליחה לזכור אפילו פעם אחת במהלך הקשר שבה אמרתי לו שאני אוהבת אותו\הוא אמר לי. אני יודעת שזה קרה, קשר של שנה אחרי הכל, אבל עדיין- הזכרון ריק לחלוטין. הפעם הראשונה שהוא "אמר" לי לא נחשבת בכלל (לא בא לי להיכנס לזה) והפעם הראשונה שאמרתי לו הייתה נוראית וזוועתית ברמות שאין שום סיכוי שאכנס לזה. ועדיין, אהבה הייתה שם. הייתה גם המון תשוקה, שלזה אני מתגעגעת במיוחד בימים אלה. איך שהיינו ישנים יחד, מכורבלים (הכרבול הכי נעים בעולם, אגב. כאילו הוא נוצר בהתאם מדוייק לקימורי גופי), ופתאום הייתי מתעוררת בגלל אצבעות שנוגעות בי ושולחות בי זרמים של הנאה עד לפיצוץ, ואיך שהוא ידע להעיר אותי בצורה שהכי אהבתי- עם נשיקות קטנות בצוואר ולחישות של בוקר טוב באוזן. איך שהוא היה מעריץ את הגוף שלי וכמה אליו, גורם לי להרגיש שהוא רוצה אותי הכי קרוב וצמוד אליו, נושם אותי וטועם אותי בתאווה שאין לה שובע, גורם לי להרגיש הכי יפה ונחשקת בעולם.
זה כ"כ חסר לי עכשיו (חשוב- זה, לא הוא).
אני צריכה שיאהבו אותי.
או לפחות שיזיז שלי יהיה פנוי מחר כדי שאני אעשה מלא סקס טוב במקום לבכות על זה שאני לבד :P
שיהיה יום אהבה שמח, פאקרס. תלכו למסעדה ותתמזמזו מלא מול המלצרית, כי זו לא הולכת להיות אני (אם הייתי עובדת בוואלנטיינס דיי נשבעת שהייתי דוקרת אנשים למוות עם כפיות קינוח) :)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
