Yes, im a natural blue

אני כותבת בבלוג הזה כבר כמעט עשור

תקופות שיותר וכאלה שפחות

אבל תמיד חזרתי לפרוק כאן או סתם לספר איזו אנקדוטה מעניינת מחיי היומיום שלי

קראו כאן אנשים שלא רציתי שיקראו ועדיין זה לא הפריע לי להמשיך לכתוב

ודווקא עכשיו כשאין את הבעיה הזו, אני מרגישה לא נוח כאן יותר

כאילו הבלוג הזה מקושר מדי לחיים האמיתיים שלי

כותבת המון פוסטים ושומרת בטיוטה במקום לפרסם

מפרסמת פוסטים אחרי עריכות מרובות

מוחקת פוסטים אחרי שאני מפרסמת

זה כבר לא מרגיש כמו מקום טוב עבורי

ומצד שני- אני גרפומנית, אני חייבת לכתוב

אז אולי פשוט במקום אחר?

אבל יש פה קהילה. זה ישראבלוג! זה הבית.

לא יודעת, אי אפשר פשוט לזרוק ילד בן עשר

then again... אני שונאת ילדים :P