ביסודי היה איזה לילה שיתושים עקצו אותי מלא בפנים. קמתי עם פרצוף מלא בנקודות אדומות ונפוחות. החלטתי לעשות מעשה וללכת להיפרד מהחבר שהיה לי אז לפני שהוא יראה את פרצופי המזעזע ויפרד ממני בעצמו. כשהסברתי לו למה אני נפרדת ממנו הוא נראה ממש מבולבל, אבל לא נתתי לו זמן לשכנע אותי והלכתי עם חברתי לשחק בפארק.
במקרה אחר, עם אותו חבר (כן, כבר אז הייתה לי נטיה לעשות זיגזג במערכות היחסים שלי) הוא כתב לי שיר אהבה על דף ממחברת חשבון. אני מסיבותי שלי (שבטוח היו מוצדקות) החלטתי שאני לא רוצה להיות איתו יותר. לקחתי את השיר וקרעתי אותו מול פרצופו ההמום וכך הודעתי לו שיחסינו נגמרו.
החלק הבאמת טראגי בכל העניין הוא שאני לא בטוחה עד כמה התבגרתי מאז P: