יש כמובן את אלו שיותר מתאימות לאופי שלי מאחרות, אבל בגדול- אני בחורה של בנים.
אני באמת לא יודעת לשים את האצבע במדיוק, אם זו איזו טראומה מהעבר (בנות תמיד עשו לי את המוות), תחומי עניין ותחביבים "גבריים" יותר או סתם איזו אמת קוסמית מסתורית, אבל בסופו של יום אני תמיד מגלה שבנות עושות לי יותר רע מטוב
אני גם לא אוהבת את הבחורה שאני הופכת להיות לידן, אני מוצאת את עצמי מדברת בעיקר על בחורים ושטויות בסגנון וזה מגוחך. יש לי חברות אינטליגנטיות כל כך ואנחנו יושבות ומלהגות כמו קריקטורות של עצמנו.
ליד בחורים זה אחרת לחלוטין. השיחות עמוקות יותר, הצחוקים משוחררים יותר, הפעילות מהנה יותר.
בחורים לא עושים לי רגשי, לא מגלגלים עיניים (זה התפקיד שלי כשאחד מהם מתחיל לדבר על תיאוריות קונספירציה שהוא מאמין בהן P:), לא שופטים אותי, לא מעירים לי על הלבוש, לא גורמים לי להרגיש רע עם עצמי, לא מאיימים שלא יהיו חברים שלי יותר או יוצאים בהצהרות מטופשות בסגנון.
הם פשוט... כיפיים (וגם יודעים לשתות כמו שצריך P:).
אני לא אומרת שאזרוק את כל החברויות הנשיות שלי לפח, אבל כרגע הן לא גורמות לי להרגיש טוב כל כך. כרגע אני מרגישה שאני נותנת הרבה יותר חיבה משאני מקבלת וזו לא סיטואציה נעימה, אז אני אתפוס את המרחק שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
