עבדתי רצוף כבר שלושה שבועות כמעט. בלי אף יום חופש, שבעה ימים בשבוע. כל יום משמרת אחת או שתיים, ארבע שעות או שתיים עשרה. על הרגליים בתיזוז אינסופי.
כמעט כל פעם כשהיו צריכים מישהי שתסתום חור- הגעתי. נתתי מעצמי באמת המון.
ובתמורה? אפס הערכה. בגלל שסירבתי למשמרת אחת שבה לא מרוויחים טיפים קיבלתי ממש מעט משמרות שבוע הבא.
אף אחד לא אומר תודה או איזו מילה טובה. אף אחד לא מסכים לקחת לי משמרת כשאני מבקשת.
כולם אפסים.
נכון, זו לא הקריירה שלי. כולה עבודה זמנית, אבל עדיין.
היום ממש קרסתי. עבדתי המון שעות ברצף על בטן ריקה (כי שכחו להודיע לי שבעצם צריכים שאני אבוא לעשות פתיחה, ישנתי בערך 3 שעות :\) והייתה עבודה ממש ממש קשה. הייתי צריכה פרקטיקלי להתחנן שמישהו יחליף אותי במשמרת ערב שהייתי אמורה לעבוד (את משמרת הבוקר הפילו עלי בהפתעה, כאמור) כדי שאוכל לנסוע הביתה סופסוף ("בשביל מה את צריכה לנסוע הביתה?!", הפוסטמה שביקשתי ממנה אמרה לי ברצינות מוחלטת) באפיסת כוחות התקלחתי וגררתי את עצמי למונית שירות שתקח אותי הביתה לצפון.
מכירים את זה שכ"כ כואב לכם כל הגוף שאפילו לחפוף את השיער מרגיש כמו לרוץ מרתון?
כמעט כל הדרך בכיתי. בכי מתוסכל וחנוק כדי שלא ישימו לב (מזל שהיה חשוך והייתי לבד בספסל).
כשסיפרתי לאבא שלי מה עבר עלי היום הוא ישר התחיל להטיף לי שאני יכולה למצוא עבודה אחרת כי יש לי יכולות שהן הרבה מעבר לעבודה בינונית כזו ואני לא צריכה לקרוע את עצמי ככה. WELL DUH! ברור שאני יודעת את זה, אבל כשאני בוכה מתסכול ומעייפות אני לא רוצה הטפות. אני פשוט רוצה הבנה וחיבוק.
האדם היחיד שתמיד היה נותן לי את זה היה האקס הראשון. הוא לא היה בקטע של עצות פרקטיות (אלא אם כן ביקשתי ספציפית), הוא נתן לאינטליגנציה שלי מספיק קרדיט. הוא ידע שאני יכולה לפתור הכל בעצמי ואם אני בוכה לו זה כי אני פשוט רוצה הנהון של הסכמה ומלא חום ואהבה וזה בדיוק מה שהוא היה מספק.
כל כך הייתי רוצה מישהו כזה בחיים שלי עכשיו.
כל כך הייתי רוצה מישהו שארצה לנשק. חשבתי על זה וסקס זה כ"כ קל, אפשר לעשות את זה בניתוק רגשי מוחלט וזה עדיין יהיה טוב. נשיקה זה ממש לא ככה, כדי שהיא תהיה באמת מוצלחת צריך להיות שם משהו מעבר. זה הכי "אישה יפה", אבל זה נכון.
נכון תמיד אומרים שבחורות ילכו על המניאקים והטובים ישארו לבד? אז יש לי תיאוריה משל עצמי. את יכולה להיות הבחורה הכי מגניבה אבר (אני מדברת כאן על גיקים, סבבה?). לדבר בממים, לעשות ניימדרופינג של פוקימונים, לצטט מסאות'פארק, להכיר משחקי מחשב, להיות זורמת ומגניבה (לא כמו הקבוצה העלובה של סניה בפייסבוק, אל מישהי שבאמת כזו), להנות מסקס ולא להתבייש בזה, לא להיות נידי, לצאת בספונטניות לטיול של שלושה ימים בטבע, בקיצור, הבנתם לאן אני חותרת. אבל לא, זה לא מספיק. אתם תלכו על זו שתכריח אתכם לעשות איתה צ'ק אין במקס ברנר, ריליישנשיפ, סלפיז, צימר ושיט כזה לא תפסיק לייבש אתכם כי היא תדבר בטלפון כל הזמן כשתיפגשו, תחפור לכם על שטויות שלא מעניינות אתכם, תעשה לכם סרטים על כל שטות ואתם תזרמו איתה על הכל ולמה? כי היא פאקינג כוסית.
מוות להכל ולכולם P:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
