דבר ראשון: למחוק את כל האנשים בפייסבוק שאישרתי כי "לא נעים, הם עובדים איתי"
אחר כך למחוק את כל המיילים שהצטברו מאול ג'ובס, דרושים, ג'וב מאסטר וכו'
לזרוק לזבל את כל החולצות השחורות של העבודה (שכבר לא משנה כמה כיבסתי אותן, עדיין הריחו כמו שמן שרוף)
וזהו, לחייך.
אני לא מלצרית יותר :)
בזמן האחרון האווירה במסעדה ממש הדרדרה (שלא נדבר על הטיפים). כולם התחילו בתהליכי עזיבה (כל מי שחיבבתי, לפחות) ובעיקרם האחמ"ש היחיד שלא היה אפס מוחלט. התחלתי לבקש לרדת ממשמרות אחרי שעות בודדות כי פשוט לא יכולתי לסבול את העבודה יותר. האחראי התחיל לשבץ אותי למשמרות ספורות כל שבוע (השבוע, למשל, קיבלתי רק אחת). בקיצור- היה די ברור לאן נושבת הרוח.
בשבועיים האחרונים חיי הסתכמו בלשלוח את קורות החיים שלי בצורה סיזיפית לכל עבודה שנראתה לי, ומענה לטלפונים מ"ענת מחברת כח אדם X, הבנתי שאת מחפשת עבודה ושלחת לנו קורות חיים (לא לכם, למשרה ספציפית!!) אז בואי אני אציע לך משרה שלא קשורה בכלל למה שאת מחפשת, זה בשירות לקוחות (אני לא רוצה לעבוד בשירות לקוחות) אבל זה לא כמו שאת מכירה זה מוקד בוטיקי ונעים (בוטיקי? אר יו פאקינג קידינג מי?! לא רוצה שירות לקוחות!!!)".
בסופו של דבר הלכתי רק לשני ראיונות עבודה. הראשון היה לפקידת קבלה במלון בטיילת, נמשך חמש דקות ולא שמעתי ממנה יותר ("אני אודיע לך בימים הקרובים")
השני היה אתמול והתרגשתי לקראתו כמו שלא התרגשתי לפני שום דייט בחיי.
אני לא יודעת עד כמה אני רוצה לפרט, אבל זה היה למשרה פקידותית במקום טרנדי, אוקיי?
אז כמובן שנלחצתי. כל המלתחה שלי היא חולצות שחורות ואולסטארס.
הלכתי וקניתי חולצה לבנה מכופתרת (לא מפתיע, אבל זה הולם אותי להפליא), הרגשתי קצת מגוחכת, שמתי שפתון כהה (בעצת השותף) ויצאתי נרגשת לדרכי. כשהגעתי הבנתי שכל ההתקשטות שלי הייתה לשווא, כולם שם התלבשו בצורה נינוחה ויומיומית (מה שגרם לי לרצות לעבוד שם אפילו יותר). ראיינו אותי שתי בחורות ממש נחמדות במשך שעה (וזה היה יותר כמו שיחה, לא ראיון נוקב).
"אני אודיע לך בימים הקרובים"
אוקיי, המשכתי בדרכי לעשות קצת שופינג, אם אני כבר במרכז העיר P:
ואז טלפון- "תראי, אין באמת טעם לחכות כמה ימים. את מתאימה לנו בול. מתי תוכלי להתחיל?"
ווהו!!!
אז כן, אחרי שבועיים לא קלים שהתחלתי לפקפק בהיותי בחורה אדירה שכולם רוצים להעסיק- התקבלתי לעבודה שבאמת רציתי!
אין יותר משמרות לא קבועות וכסף לא בטוח, אין יותר להתרוצץ ולהסריח, אין יותר להגיש לאנשים אוכל בחיוך מזויף!
מעבר לזה, אני כבר שבועיים אוכלת לפי תזונה של 80 10 10 ונהנית מזה כל כך (בגדול- אוכל טבעוני ובעיקר נא), יש לי מלא אנרגיה, רזיתי כבר 4 קילו ואני יודעת שאני מכניסה לגוף שלי רק דברים שטובים לו. תענוג.
אני תיכף מסיימת את הספר הנוכחי ועובדת במרץ לבא בתור (מתי פעם אחרונה סיימתי ספר?!)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
