אתמול יזמתי דייט עם בחור ממש חמוד והיה מעולה. הרגשתי נוח לידו כבר מהרגע הראשון, אנחנו לחלוטין משדרים על אותו גל. הוא פשוט... מתוק :)
שברתי איתו שלושה שבועות של המנעות מאלכוהול ושתיתי כוס יין תוך כדי שצחקתי המון. לא בטוחה עד כמה אני נמשכת אליו, אבל גם לא היה שום מגע פיזי ואולי אם יהיה אני אשנה את דעתי. בכל מקרה, תמיד אשמח לשבת איתו שוב על ג'ויינט באחת הסמטאות של נחלת בנימין.
חייבת להודות שלהתחיל עם בחור וליזום דברים הרבה יותר כיף ונחמד משחשבתי, כמובן שהעובדה שהבחור זרם איתי והוא מוצא חן בעיני ממש זה חלק חשוב בעניין, אבל זה הרבה יותר כיף מלהיות הצד הפסיבי שפשוט מחכה. נראה לי אאמץ את זה.
"איים בזרם" שבר אותי ואפילו הצליח לעצבן. כל כך הרבה תיאורים מיותרים ואובר רגשניים, אני מוותרת. כמו שהידיד שהשאיל לי את הספר אומר- המינגווי זה לא לכולם. למזלי יש לי כבר את הספר הבא בתור, כולו חדש ונוצץ ומחכה שאקרא בו.
אני קצת מדרדרת שוב להרגלים ישנים ורעים, סך קלוריות יומי שלא עולה על 500, חולשה, רעידות, חוסר ריכוז, יותר מדי כוסות קפה. באמת שהתחלתי את זה בשביל להיות בריאה יותר, טחנתי פירות והכנסתי לגוף מלא ויטמינים, ואז הירידה במשקל פשוט סחפה אותי. לרדת 300 גרם ביום? לא! אני רוצה יותר. אז אני אוכלת פחות ויורדת 700 גרם ביום. ואני יודעת שזה רע וטיפשי והכל יעלה חזרה, אבל כשאני מחשבת שירדתי 5 קילו בשלושת השבועות האחרונים מה שאומר שעוד חודש אני כבר אמורה להיות במשקל היעד ואז עוד חודש במשקל נמוך מספיק כדי שאוכל לחזור לאכול כרגיל ו"לספוג" את הקילו וחצי שאני אעלה בגלל זה ואז פשוט לשמור על זה. זה קצת מביך אותי לכתוב על דברים כאלה כאן, אני כבר לא בת 15, אבל כנראה שאפשר להיות טיפשה גם כשעושים את זה ממקום מאוד מפוכח.
העבודה החדשה אדירה ממש, הלו"ז שלי מלא לחלוטין בזמן הקרוב וזה נותן לי הרגשת בטחון שקשה לי להסביר. פשוט לשוט, לתת לזמן לחלוף, לכסף להצטבר בבנק, לחיים לעבור.
עד שהג'וק הבא יכנס לראש.
לכתוב כאן מרגיש לי כמו להתפשט מול חלון פתוח, כשאת יודעת שהשכן השמן והקריפי מסתכל עליך ומזיל ריר, מחכה שתתפסי אותו.
אני באמת לא מבינה למה אתה ממשיך לקרוא כאן. כנראה אתה מחכה שאכתוב עליך, אז הנה- זה קרה. עכשיו תעזוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
