Yes, im a natural blue

אני פשוט לא מסתדרת עם בנות

יש כמובן את אלו שיותר מתאימות לאופי שלי מאחרות, אבל בגדול- אני בחורה של בנים.

אני באמת לא יודעת לשים את האצבע במדיוק, אם זו איזו טראומה מהעבר (בנות תמיד עשו לי את המוות), תחומי עניין ותחביבים "גבריים" יותר או סתם איזו אמת קוסמית מסתורית, אבל בסופו של יום אני תמיד מגלה שבנות עושות לי יותר רע מטוב

אני גם לא אוהבת את הבחורה שאני הופכת להיות לידן, אני מוצאת את עצמי מדברת בעיקר על בחורים ושטויות בסגנון וזה מגוחך. יש לי חברות אינטליגנטיות כל כך ואנחנו יושבות ומלהגות כמו קריקטורות של עצמנו.

ליד בחורים זה אחרת לחלוטין. השיחות עמוקות יותר, הצחוקים משוחררים יותר, הפעילות מהנה יותר.

בחורים לא עושים לי רגשי, לא מגלגלים עיניים (זה התפקיד שלי כשאחד מהם מתחיל לדבר על תיאוריות קונספירציה שהוא מאמין בהן P:), לא שופטים אותי, לא מעירים לי על הלבוש, לא גורמים לי להרגיש רע עם עצמי, לא מאיימים שלא יהיו חברים שלי יותר או יוצאים בהצהרות מטופשות בסגנון.

הם פשוט... כיפיים (וגם יודעים לשתות כמו שצריך P:).

אני לא אומרת שאזרוק את כל החברויות הנשיות שלי לפח, אבל כרגע הן לא גורמות לי להרגיש טוב כל כך. כרגע אני מרגישה שאני נותנת הרבה יותר חיבה משאני מקבלת וזו לא סיטואציה נעימה, אז אני אתפוס את המרחק שלי.

אולי יום אחד עוד אמצא את הbro הנשית האולטימטיבית

עד אז, מזל שיש לי אחלה ידידים :)

לחקלאות, לכנרת, לנחלים ולנהרות

לכל הטבע היפיפה שלנו

אבל איזה כיף שיש מזג אוויר כזה באמצע החורף

אני עולה על האופניים ובמשך שעתיים לא מפסיקה לדווש. דרך הפארק, לטיילת, עד יפו ובחזרה צפונה

הרוח מעיפה את השיער ונותנת לי קירור מושלם לגוף שמתחמם מהפעילות האינטנסיבית

עוצרת מדי פעם כדי להתחרדן על הדשא, מקשיבה לארקטיק מאנקיז או פשוט לרשרוש העלים

מוצאת עוד ועוד פינות שמדהים אותי שהן באמצע העיר ומרגישות כאילו הן כולן הסוד הכמוס שלי (שאני כבר מתה לחלוק עם מישהו שמגיע לו)

וחוץ מהשעתיים האלו כמה פעמים בשבוע , הכל כל כך אפור וחסר משמעות

עוד משמרת בוקר או ערב או שתיהן

ברמנית או מלצרית

אותה הרוטינה, אותם האנשים

די הפסקתי לשתות אז אפילו אין לי את האופציה של להוריד צ'ייסרים כל פעם כשמשהו מעצבן אותי בעבודה (זה ממש עוזר, תנסו :P)

אני כמעט לא יוצאת (חוץ מהופעת מטאל מטורפת שהייתי בה השבוע)

אני לא שלמה עם עצמי בשום צורה

וכל הזמן יש לי סיוטים על זה שאני בהריון :S

בקיצור, מיציתי. אפשר חיים חלופיים?

אני עדיין מפחדת מלהיות לבד עם עצמי

כל בוקר אני עושה לעצמי רשימת מטלות אימתנית כדי לא להשאיר דקה פנויה (החדר שלי מעולם לא היה מסודר כל כך)

לוקחת המון משמרות בעבודה

יוצאת לרכיבות ארוכות במיוחד

מנסה למלא את הערבים הפנויים המעטים בפגישות עם חברים

ולצערי- גם במין חסר משמעות עם היזיז. באמת שמיציתי את העניין לחלוטין, אבל הצורך לא להיות תקועה עם המחשבות שלי חזק מהצורך לחכות לבחור המתאים לשכב איתו ולהנות משחרור של אוקסיטוצין תוך כדי.

אני חייבת כיוון (לא, לא כזה :P נראה לי שעישנתי השבוע יותר מבכל החודשים האחרונים גם יחד)

חייבת משהו גדול, משהו שהחיים שלי יתנקזו לתוכו

וגם רעיון לקעקוע

Meh

לפחות מצאתי כמה פודקאסטים ממש מוצלחים

עריכה:

הרגע חזרתי ממשמרת עם הקראש שלי מהעבודה

אני פשוט מאוהבת. הוא מושלם.

הוא אוהב אותה מוזיקה כמוני, הוא חתיך וגבוה (וכן, כל הבנות אצלנו דלוקות עליו) הוא מקסים וחכם.

הוא מפלרטט איתי המון, למשל היום תפסתי אותו בוחן אותי והוא גם צייר לי על מעטפת הטיפים ציור שנקרא "הבועה של סופרוויקסן" וזה עיגול שבתוכו הוא כתב באנגלית: בלונדינית, חיוך, אוסום, רציונלית, או סי די ואז ברוב השטח פשוט המילה Hot מלאאאא פעמים.

כאילו, פאק!

הבעיה- יש לו חברה :(

אחרת מזמן הייתי גוררת אותו לדייט איתי

למה אין לי מזל בדברים האלה, למה?! אוף P: