דווקא ביום הכי עצוב שיש קרו דברים....
אז קודם היה טקס.. היה בסדר כחה.. הטקס הבהיר לי את המסר של שואה שוב... ואז ארתור כזה אומר לי ליפני הטקס:"מירי את דומה לפסח.... את דומה למצה "... ואני כזה : "...וואלה ~ואני חושבת מה באמת אני טעימה עד כדי כך?!~ ". היה שמה ריקוד כזה שלא ממש הבנתי אותו מודרני חופשי כזה... אבל המוזיקה היותה כזו מוזיקה ~מבחינה טובה~ .... וזהו הטקס היה בססדר כזה... ואז חזרנו לכיתה היועצת מדברת ואז.. ארתור יוצא לשירותים ואז כזה פיתאום רואים שהסווצ'ר שלו ניצמד לתחת שלו XDD והוא כזה מנסה להוציא את זה ואני ניקרעת כי בעצם היה לו מסטיק על התחת XDD ובהפסקה לא יכולתי להיתאפק ופשוט נישפחתי מיצחוק כמו שאך פעם לא ניקרע כחה ובגלל זה כאב לי הראש!!! וארתור אומר:"עשיתי ניתוח מהיר להסרת זנבXD"... ואני נישפכת והוא אומר שזה לא מצחיק והיה לי קשה ליהיסתכל עליו ולא להתחיל ליצחוק.... דווקא!!!!! דווקא ביום שהכי פחות פחות שצריך אני צוחקת באמת???? למה זה קורה לי??? T^T ... ואז סיימנו לילמוד ואני הולכת ברגל ואז אני רואה את שלי שהיותה לבד!!!! D: לא כמו בנות אחרות שאני מכירה ההיתי קופצת עלייה אלה אמרתי לה היי .... והיתחלנו לדבר על אוכל... ~פעם הראשונה שאני שומעת שלי אומרת שהיא רוצה לאכול..~ והיא אמרה לי תאורייה כזו על האוכל "לא משנה עם זה לא בריא העיקר שזה טעים!!" וליפניה אני אמרתי "עם זה בריא ולא ממש משמין אז סבבה אני יאכל את זה וליפעמים אני עם התאורייה שלך"... ובסוף הגענו למסקנה!!!! שעם רעבים אז אפשר לאכול אויור!!! רק צריך להוסיף לזה אולי מלח,כדי שהיה טעם! ~מסקנתה של שלי~.. ואז הלכתי הביותה....
ובבית זו הפעם הראשונה שאני היתחברתי לשואה באמת השנה אני היתחברתי לשואה יותר מי תמיד! ולמה? כי גם ליפני שבוע בערך חלמתי שאני בשואה :[ וזה היה הסיוט ~סוג כזה~ מי זה 3 שנים.. ~כי אני לא זוכרת מה אני חולמת בד"כ~ וגם סבא שלי סיפר.. שמתי שהוא היה בן 3 חודשים הגרמנים כבשו את אוקראינה והם הספיקו ליברוח איפו שהוא בצפון צפון רוסייה אז הגרמנים לא היצליחו להגיע לשמה והם גרו עם איזה 7 אנשים בדירה:\\... אבל.. אבל.. סבא שלו החליט לאישאר באוקראינה הוא היה סבור שלא יקרה לו כלום!!!.. אבל כשהגרמנים באו הם ירו בוא ובמישפחה ~דודים וכו..~ והוא והמישפחה הקרובה ניצלו... רציתי לישאול אותו שאלה שהיתחילה ב"אם"... אבל הוא כניראה לא רצה לדבר על זה כי ניסיתי לישאול אותו את השאילה היחידה הזו.. אבל כניראה לא היה לו נעים לדבר על זה כבר.... ואני מיצטערת על זה שגרמתי בטח לאי נוחות אבל אני מודה לו שהוא סיפר את זה לי!!!! כי זה באמת עיניין אותי!! תודה סבא!!! D:
כרגיל אפשר לומר שאני לא קטקטית כי אמרתי לאתור "אתה הרגתה אותי מיצחוק"... למה בהיום הזה זה נישלף לי??? אויי מירי מירי....
זהו להיום... מכבה שהיה לכם קל בצורה כול שהיא עם היום!!!
"ליזכור ולא לישכוח!!!!!"
לקוח מי: http://elinah.deviantart.com/art/candle-71308999
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
miri =]]
