כינוי:
גיל: 32 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2008
יום השואה.
זאת שיחה שניהלתי עכשיו עם שבו בנושא יום השואה, אני מרגישה שהשיחה מאוד שיחררה אותי ודי משקפת את מה שאני חושבת בנושא, ולכן החלטתי לפרסם אותה. היא ארוכה, וחופרת, אבל הייתי שמחה אם תקראו.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:26):
על התנועה בשואה בעיקר
הייתי שם מישהי שקראו לה טוסה משהו
היא ברחה מהמלחמה
אבל היא חזרה בשביל להציל את התנועה
ולעזור לחניכים שהם השאירו מאחור
ועזרה במרד גטו ורשה
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:27):
ובסוף מתה בשריפה במפעל שהיא התחבאה בו
היא הייתה הראשונה שחזרה בחזרה למלחמה מוילנה או איך שלא קראו למקום שהם התחבאו בו
לבד
~חתיכה קטנה~
בכול מקרה זה ריגש אותי
שהיא חזרה לבד לתוך המלחמה מרצונה
בשביל לא להשאיר את החניכים מאחור
שבו_Changes. אומר/ת (21:28):
זה באמת מדהים
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:29):
אהא.
פשוט...
לתאר לעצמי לעשות דבר כזה
היא ברחה משם, היא יכלה לעלות לארץ
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:31):
אבל היא בחרה לחזור, רק בשביל הסיכוי לעזור לחניכים שלה
שבו_Changes. אומר/ת (21:31):
זה מדהים
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:31):
אפחד לא הבטיח לה שאפילו יהיו חניכים. או שהיא תגיע לשם
או שיהיה טוב
שהיא תחיה, שמישהו יחיה
שהיא לא תתחרט על זה עד סוף החיים שלה, שיכולים להיות קצרים
אבל היא הלכה, לבד
והיא יכלה לחזור ולברוח שוב
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:32):
אבל היא נשארה, והיא קראה לאחרים ולבוא ולהישאר
והיא נלחמה עד הסוף אפילו שהיא ידעה שזה כנראה יהרוג אותה
ובסוף היא נפצעה והנאצים לקחו אותה והיא מתה אחרי יומיים של גסיסה ביסורים מהפצעים שלה. שנגרמו משריפה
עצוב לי שהיא גמרה ככה
שבו_Changes. אומר/ת (21:33):
כן. זה האנשים שהכי לא מגיע להם, וככה זה יצא
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:34):
את יודעת, מכול מה שהיא עשתה, להיות לבד נראה לי הכי קשה
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:35):
לדעת שאתה לבד במסע הזה ושאפחד לא עומד להציל אותך או לעזור לך או סתם לדבר איתך שלא תשתגע
זה היה מסע מאוד ארוך לפי מה שהבנתי
לדעת שאם אתה מת אתה מת לבד. לדעת שלא יהיה מישהו לידך שיראה, מישהו שישרוד גם אם תפול.
שבו_Changes. אומר/ת (21:36):
ואו. כן
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:36):
אני מבינה למה היא חזרה, הערכים שלה היו חשובים לה יותר מכול דבר אחר, והיא נלחמה בשבילהם
אני כול כך מעריכה אותה על זה
אבל להיות לבד ככה... אני מעריכה אותה מאוד על זה. אני לא יודעת, אולי אפילו יותר
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:37):
ואני חושבת על האנשים האלה, שהיו לבד
לא היה להם אף אחד. בלי אמא, בלי אבא, בלי אחים,בלי חברים.
אפילו לא מישהו לדבר איתו, חיית מחמד
העולם גדול ורוצה להרוג אותך, ואתה לבד
ואם תפול, אף אחד לא ידע, אף אחד לא ינסה לעזור
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:38):
אתה צריך להשיג אוכל, ולשמור על החיים שלך, ואפחד לא יהיה שם בשבילך
אם תרצה לדבר, תצטרך לדבר אל עצמך. ובשקט, שהם לא ישמעו.
אני חושבת שזה מה שהכי קשה.
שבו_Changes. אומר/ת (21:38):
האמת שכן, יצא לי לחשוב על זה היום
שאתה בעצם די מסתובב בעולם שבו כולם רודפים אותך ולך תדע על מי אתה יכול לסמוך ומי ברגע שתגיד לו מי אתה יסגיר אותך
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:39):
זה לא רק עניין של אמון
ראיתי המון סדרות על ילדים שברחו והסתררו ביער שנים
לפעמיים בכלל לא היה לך על מי לסמוך
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:40):
אתה לבד ביער, אין לך מושג איפה אתה, חושך, קר לך, ואין לך מה לאכול. ואתה בן שש, או עשר, או חמש עשרה, או עשרים, או שלושים, או חמישים, או שבעים, וזה לא באמת משנה
כי אתה לבד. פעם ראשונה, ואתה באמת לבד.
כמה פעמיים בנאדם באמת באמת לבד בחיים?
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:41):
תמיד יש מישהו, חבר, הורה, מישהו במשפחה. גם אם לא הכי טובים, וגם אם אתה מרגיש לבד, זה הגיוני. וגם אם קשה לך יש אירגונים ששם לעזור.אבל שם? מי היה שם בשבילך?
אתה היית לבד ביער בחושך בקור וברעב, ולא היה אפחד שיעשה את זה טוב יותר.
שבו_Changes. אומר/ת (21:42):
לא יהיה שם אף אחד שיתמוך בך.
זה להשתגע בתוך עצמך
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:42):
כן...
אפילו... משהו שיתן לך תקווה. שיחזיק אותך בחיים.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:43):
זה כול כך יותר קל לשרוד ביחד.
שבו_Changes. אומר/ת (21:43):
כן, נו, שימי לב לדן ומרינה -_-
סתם
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:44):
אני לא רואה השרדות.
שבו_Changes. אומר/ת (21:44):
אבל זה נכון. בכל המובנים זה קל יותר
(נכון >< )
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:44):
הורג אותי לפעמיים הזלזול שיש לי לחיים
פעמיים שאני חושבת שכבר הלוואי שאני אמות
כואב לי הזלזול ההרבה יותר גבוהה שהיה לי בעבר
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:45):
אני לא חושבת להתאבד, והאמת היא שזה משהו שכבר כמה זמן אני יודעת שאני בחיים לא באמת אעשה. עברתי את השלב הזה. אבל רק על הרגעים שאני אומרת אפילו בצחוק "הלוואי שהייתי מתה" כואב לי עכשיו.
שבו_Changes. אומר/ת (21:45):
לגמרי. כי את מבינה פתאום שהיו שם אנשים שהיו על סף מוות וכל כך רצו לחיות.
ושאת חיה יפה מאד ורוצה לא.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:46):
כן...
והאמת היא, שברגעים שאת רוצה למות, זה לא באמת עוזר
כי את מרגישה חרא. אז לא באמת איכפת לך שאחרים הרגישו ומרגישים ויריגשו הרבה יותר חרא מזה. וילחמו הרבה יותר ממך. כי לך ממש רע
וזה מה שהורג אותי.
שבו_Changes. אומר/ת (21:47):
אבל סבל לא משווים
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:47):
כן... זה הקטע
לפעמיים אני כול כך לא מבינה את זה. כול כך מעריצה את זה
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:48):
הם עשו הכול בשביל לחיות
הם יכלו לוותר. הם היו זזים סנטימטר, והםיודעים שהם היו מתים
אבל החליטו להישאר שם
בחביות במשך שנתיים
במרתפים בגודל סנטימטר במשך חודשים
במחסנים קטנים, בחדרים מעופשים, ביער, מתחת לקרונות
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:49):
הם נשארו שם. ונשארו. בלי אוכל, ושקר, ושקשה, ושלבד, ושמשעמם, ושמפחיד
הם יכלו למות. זההיה להם קל, כול כך קל
אבל הם נלחמועד הטיפה האחרונה
השואה והגבורה, בהחלט השואה והגבורה.
ואתמול...אבא שלי סיפר לי על איש אחד
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:50):
אני לא זוכרת באיזה גטו הוא היה, הוא פשוט נצמד לברזלים מתחת או מעל לקרון רכבת, או משהו כזה
והוא שמע את התוכניות על ההשמדה, והוא כבר היה מחוץ לגטו
אבל הוא החליט לחזור בחזרה
והוא שרד מתחת לקרון מחזיק את הברזלים החוצה ובחזרה לתוך הגטו,
ושהוא חזר, הוא הלך וסיפר להם מה שעומד לקרות
אבל הם לא האמינו לו.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:51):
שאלתי את אבא שלי מה קרה לו בסוף, והוא אמר שהוא יצא למשימת התאבדות, משהו בסגנון מחבלים מתאבדים של היום.
שבו_Changes. אומר/ת (21:52):
בשביל להרוג נאצים?
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:52):
אהא.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:53):
אני כול כך גאה לגור במדינה הזאת, של האנשים האלה, שנלחמו כולכך חזק על החיים ועל הערכים שלהם.
שעברו כול כךהרבה.
אני גאה להיות חלק מהעם שלהם. אני גאה להיות מהדור הממשיך שלהם.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:54):
הם עברו כול כך הרבה ובאו לפה והתחילו מכלום. והיו להם חתיכת צלקות, אבל הם התגברו
הם הקימו לעצמם מציאות חדשה. הם היו פוגעים, הם היו שרוטים. אבל הם באו לפה והם הקימו מציאות חדשה, שבהם מותר להם לחיות. יש להם את הזכות לחיות
ואני גאה לחיות בחברה שהם יצרו
גם אם היא לא מושלמת
כי הם האנשים הכי חזקים שאני יכולה לחשוב עליהם.
שבו_Changes. אומר/ת (21:55):
ואו, זה כיף כל כך להקשיב לך ככה (:
אבל את לגמרי צודקת. הם אנשים מדהימים.אני בספק אם אני עצמי הייתי שורדת רבע ממה שהם עברו
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:55):
אממ תודה
(:
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:56):
את יודעת...אנשים יכולים לחשוב, אולי כולם היו עושים את זה אם היו שם, אם הם הצליחו
הרי, הם הצליחו, לא?
אבל פשוט... זה לא אינסטינקט. אם זה היה אינסטינקט להישאר בחיים אנשים לא היו מתאבדים
זה לא אינסטינקט והם בכול זאת עשו את זה.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:57):
האינסטינקט שבנאדם שקשה לו זה למות. אבל הם נלחמו בזה
אני לא יודעת בשביל מה... לחלקם בשביל הערכים, לחלקם בשביל מה שנשאר מהמשפחה שלהם, לחלקם בשביל רק שמישהו יזכור, שמישהו ידע, חלקם בשביל רק לחיות. רק לא ללכת מכאן. אני לא יודעת למה הם שרדו, כול אחד בסיבות שלו. אבל היו להם סיבות והם לא בחרו בדרך הקצרה, וכולנו יודעים עד כמה זה קל לבחור בדרך הקצרה.
הדס♪See These Bones אומר/ת (21:58):
כי אם הנאצים תופסים אותך, זה לא כיף. הם היו הורגים אותך, אולי אפילו בעינויים. אבל תוך כמה שעות, זה הכול היה נגמר
אתה כבר לא היית שם.
(פוסט זה אולי יערך)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
