| |
סתם ככה. |
 כינוי:
גיל: 32 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2008
זה פתאום הכה בי. ישבתי בחדר, למדתי למבחן בגאוגרפיה ושמעתי פורטיסחרוף ברקע.
אנשים כול החיים מתלוננים שרע. המדינה חרא, המצב חרא, האנשים חרא, הטלויזיה חרא, הבנק חרא, אנחנו חרא, החיים חרא. ואז הבנתי... מתי זה לא היה חרא?
כי תמיד היה משהו להתלונן עליו. תמיד הגג קצת ידלוף והתמונה תהיה עקומה וקצת יכאב לך הראש. אתם באמת חושבים על מצב בחיים שלכם שלא היה שום דבר לתקן? הכול היה פשוט... בסדר? זה לא קיים.
ככה בנוי העולם שלנו. תמיד יש משהו לתקן, ואני חושבת שזה טוב.
אנשים פשוט חייבים להפסיק להתלונן ולחכות שיהיה טוב, כי לא עומד להיות טוב.
ולא, זה לא פסימי להחריד, זה מציאותי. לא הכול יהיה מושלם.
אבל שעמדתי שם ביום שישי, בהופעה, וצרחתי בכול הכוח את היי ג'וד, והעפתי את השיער לכול כיוון, וראיתי הכול באורות ובמעגלים, זה לא באמת היה משנה. זה לא היה משנה שכואב לי הגב והראש ושאני עייפה ושביום ראשון ביצפר ושאני לא התקבלתי למגמת מוזיקה ושיש לי עוד שיחה ביאס"א ומבחן בלשון ומבחן בגאוגרפיה. אתם באמת חושבים שהיה לי משנה אז? באותו הרגע זה היה רק אני והעולם. אני והעולם.
לא עומד להיות טוב, אז אל תחכו שיהיה טוב. תעשו את מה שעושה לכם טוב, גם אם רק לרגע.
פשוט תחיו. צאו החוצה לגשם (טוב, לא שיש אחד עכשיו כזה, אבל תזרמו) ותרוצו ותצעקו בכול הכוח, בכול מה שיש לכם. תרגישו הרבה יותר בחיים מאשר כול דבר אחר.
זה באמת לא שווה את זה אם אתה לא מרגיש חיי. אז תעשו דברים שיגרמו לכם להרגיש בחיים. אם זה משוגע או לא, מה זה באמת משנה? מה זאת בכלל בושה? זה רק משהו שהחברה הכתיבה לנו בשביל לשלוט בנו. שליטה של החברה? לא בשבילי.
אתם יודעים למה זה לא עומד להיות טוב? כי טוב לי עכשיו.
אני יודעת שאני לא אגמור כמו שמוליק הזבוב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
