| |
סתם ככה. |
 כינוי:
גיל: 32 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2008
קובי הדג
הוא זורם בים
ממשיך עם כולם
לאן
לא יודע אף פעם
הוא ממשיך ישר
לאחור הוא לא מביט
כי כולם תמיד
שוחים לפנים
קובי הדג רק רצה להיות מיוחד
קובי הדג רק רצה להיות אפחד
הוא נסחף בזרם, כמו כול הדגים
הוא נסחף בזרם, והם שוכחים.
הם זורמים בים ביחד תמיד
זה מרגיש לבד, אבל לא אומרים
אחד אחד, כולם כמו כולם
מפה, ועד קצה העולם
קובי הדג לא הבין למה כולנו דגים
קובי הדג המשיך לשחות לפנים
קובי הדג המשיך לשכוח מהר
לא להפסיק למהר, אתמול לא יזכר.
קובי הדג רק רצה להיות מיוחד
קובי הדג רק רצה להיות אפחד
הוא נסחף בזרם, כמו כול הדגים
הוא נסחף בזרם, והם שוכחים.
כולנו דגים.
| |
זה פתאום הכה בי. ישבתי בחדר, למדתי למבחן בגאוגרפיה ושמעתי פורטיסחרוף ברקע.
אנשים כול החיים מתלוננים שרע. המדינה חרא, המצב חרא, האנשים חרא, הטלויזיה חרא, הבנק חרא, אנחנו חרא, החיים חרא. ואז הבנתי... מתי זה לא היה חרא?
כי תמיד היה משהו להתלונן עליו. תמיד הגג קצת ידלוף והתמונה תהיה עקומה וקצת יכאב לך הראש. אתם באמת חושבים על מצב בחיים שלכם שלא היה שום דבר לתקן? הכול היה פשוט... בסדר? זה לא קיים.
ככה בנוי העולם שלנו. תמיד יש משהו לתקן, ואני חושבת שזה טוב.
אנשים פשוט חייבים להפסיק להתלונן ולחכות שיהיה טוב, כי לא עומד להיות טוב.
ולא, זה לא פסימי להחריד, זה מציאותי. לא הכול יהיה מושלם.
אבל שעמדתי שם ביום שישי, בהופעה, וצרחתי בכול הכוח את היי ג'וד, והעפתי את השיער לכול כיוון, וראיתי הכול באורות ובמעגלים, זה לא באמת היה משנה. זה לא היה משנה שכואב לי הגב והראש ושאני עייפה ושביום ראשון ביצפר ושאני לא התקבלתי למגמת מוזיקה ושיש לי עוד שיחה ביאס"א ומבחן בלשון ומבחן בגאוגרפיה. אתם באמת חושבים שהיה לי משנה אז? באותו הרגע זה היה רק אני והעולם. אני והעולם.
לא עומד להיות טוב, אז אל תחכו שיהיה טוב. תעשו את מה שעושה לכם טוב, גם אם רק לרגע.
פשוט תחיו. צאו החוצה לגשם (טוב, לא שיש אחד עכשיו כזה, אבל תזרמו) ותרוצו ותצעקו בכול הכוח, בכול מה שיש לכם. תרגישו הרבה יותר בחיים מאשר כול דבר אחר.
זה באמת לא שווה את זה אם אתה לא מרגיש חיי. אז תעשו דברים שיגרמו לכם להרגיש בחיים. אם זה משוגע או לא, מה זה באמת משנה? מה זאת בכלל בושה? זה רק משהו שהחברה הכתיבה לנו בשביל לשלוט בנו. שליטה של החברה? לא בשבילי.
אתם יודעים למה זה לא עומד להיות טוב? כי טוב לי עכשיו.
אני יודעת שאני לא אגמור כמו שמוליק הזבוב.
| |
שמוליק הזבוב.
שמוליק הזבוב היה מיוחד
שמוליק היה זבוב די נחמד
הוא עף וזמזם בין אנשים
השתדל שלא להעיר ישנים
קראו לו שמוליק, שמוליק הזבוב
והוא היה בחור די עצוב.
עף לו בעצב בין היום למחר
הוא רצה לחשוב שבשבילו זה לא מאוחר
הוא לא כמו השאר, את זה הוא ידע
הוא לא ציית למדע
בזז בזז בזז
שמוליק היה זבוב מיוחד
הוא לא רצה להרגיז אף אחד
הוא תמיד סירב לשתף פעולה
הוא לא הסכים להיות בחברה
שמוליק היה זבוב די מוזר
כל הזבובים ראו בו כזר
הוא תמיד סירב לעצבן אנשים
ולא הבין מה הם רוצים
קראו לו שמוליק, שמוליק הזבוב
והוא היה בחור די עצוב.
שמוליק שנא את כול הזבובים
אליו הם היו תמיד די רעים
הייתה ביניהם שתיקה מעיקה
הם ראו בשמוליק סוג של מועקה
שמוליק היה זבוב מיוחד
הוא לא רצה להרגיז אף אחד
הוא תמיד סירב לשתף פעולה
הוא לא הסכים להיות בחברה
שמוליק רק רצה להיות מאושר
אבל לבד, לבד הוא נשאר
לבד הוא נשאר
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
