אתמול היה יום נהדר.
שהתחיל ביום מרוכז לא כל כך נוראי במתמטיקה,
ונגמרבהופעה בתל אביב.
יצאנו (עמרי ואני) בשעה חמש וחצי מצורן לכיוון תל מונד,
בכדי לאסוף את איתמר ואופיר.
לאחר 10 דקות (אולי פחות) עלו איתמר ואופיר לאוטו, והמשכנו לכיוון הרכבת.
קנינו כרטיסים.
לאחר מספר דקות הגיעה הרכבת.
למרות קרב קצר שעמרי ניהל עם נוסע ניבזי שתפס לנו את המקום,
החלטנו להיות בוגרים ולוותר.
שתי דקות לאחר מכן, היינו פחות בוגרים ונשכבנו על מושבים נפתחים של הרכבת,
אבל זה לא משנה (:
הגענו לתל אביב, לקחנו מונית לקומפרט.
נהג:"איפה זה קומפרט הזה?"
אני:"אתה לא יודע איפה זה קומפרט?"
נהג:"לא"
אני:"פלורנטין"
נהג:"אה זה רחוק."
אני **קוראת לו את המסלול שכתוב לי על היד**:"ישר בסלמה,ימינה באליפלט,ימינה ברב מברכך וימינה בקומפרט"
נהג:"סבבה"
הגענו למועדון- ראשונים.
חיכינו כ-20 דקות בחוץ. ולבסוף נכנסנו.
בתור בכניסה הבחנתי בפנים מוכרות.
הייתה זו מיטל פיאנקו חברתי הותיקה, שהגיעה להופעה
יחד עם נטע הג'ינג'ית.
אני:"מיטל!"
מיטל:"שיר!"
נכנסנו פנימה והתמקמנו ליד הבמה.
לאחר רבע שעה הגיעה נעם (|מאוהב|) יחד עם -אופיר,עדי ודפנה.
התחבקנו התנשקנו והן הצטרפו אלינו ליד הבמה.
כמובן שהספקנו גם לשוחח עם תמי בלייכר ולגלות שהיא תלמידה לשעבר של שרה מיכאלי,
הלא היא אמו של איתמר.
בזה אחר זה עלו- קורין אלאל,הג'ירפות,שלומי שבן,מסרדס בנד,נועם רותם,
מארינה,חמי רודנר,הדג נחש,דפנה והעוגיות,טל פרידמן ולהקת הקריות,
ועוד כמה ששכחתי.
באמצע השיר 'גג' של הג'ירפות (ששונה קלות לכבוד האירוע)
נופח ברווז ענקי (למרות שהמקורי הוא פי 5) וישב על מרפסת האמנים.
גלעד כנהא:"כל אחד ואחד מכם! הוא ברווז!"
לא נשכח שעלתה גם עפרה רודנר, אחותו של חמי רודנר.
סגנית הברווז. ונאמה בשנינות רבה.
הפנתי את מבטי , ולנגד עיניי עמדה נרקיס (:
עמרי ואני שמחנו לראותה ואף חיבקנו אותה.
(לא אשקר כשאומר שהצטערתי שמיתר לא נכחה שם גם כן)
כשניגמרה ההופעה, נפרדנו יפה מכולם,
והתחלנו ללכת לכיוון הרכבת.
איתמר חרף את נפשו בכדי לתפוס לנו מונית,
ועשה זאת בהצלחה מרובה!
לשם שינוי, נפלנו על נהג מונית שידע את הדרך.
הגענו לת"א-הגנה ונוכחנו לגלות כי הרכבת האחרונה
שנוסעת צפונה עזבה 20 דקות קודם לכן.
עצבנו עד מאוד.
ישבנו חסרי אונים בכניסה לתחנה וחשבנו מה נעשה.
איתמר הציע שנחכה עד 1 לפנות בוקר,
ניסע לתל אביב-מרכז סבידור
ניקח רכבת לנתניה ומשם בטרמפים הביתה.
הבטנו בו ארוכות והתקשרנו לפואד.
פואד:"עוד שעה, וזה 170 שקל"
אני:"עוד שעה??"
פואד:"עוד שעה"
איתמר *עומד ליד מונית* :"בואו! הוא לוקח אותנו ב150!"
מאושרים, עלינו למונית.
הנהג אליי :"אהה...אני רואה עלייך שאת אוהבת מוזיקה מזרחית!"
**מתפוצצים מצחוק**
הנהג לאיתמר:"שמע, אני ער כבר שלושה ימים, אז שים לב אליי..."
איתמר:" :| "
בסופו של דבר (אלוהים יודע איך) הגענו בבטחה לצורן.
פגשתי את גל ונדב יקיריי ליבי.
(שוב פעם- מצטערתמצטערתמצטערת)
נדב נישאר ללון אצלי ואילו גל חזרה עם איש שקוראים לו אלון.
התקלחתי,
תפסתי את נדב רואה אוֹפּרָה,
והלכתי לישון.
סוף.
היום שרון ונדב באים והולכים להסתובב בצורן...
אם יתמזל מזלנו, גם ירונוימן יצטרף (:
מאוחר יותר יגיעו איתמר,אלעד,ליהי ונועה.
וזה מזכיר לי- שביום העצמאות יהודית רביץ מגיעה לתל מונד! ואיתמר נועה ואני הולכים לראות אותה!!!!
(נעמה, תודה על הדיווח :])
הברווז שב הביתה (:
לילה טוב!
שיר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
