היום, אחרי השכמה של 6 בבוקר, ונסיעה של שעתיים הגעתי לגן שבוא אני עושה את השירות הלאומי שלי.

ה'ברוכה הבאה' הייתה - איזה באסה שבאת! באו רק שלושה ילדים!

אח"כ זה היה - חבל שלא התקשרנו, היינו חוסכים לך את הנסיעה!

ובסוף זה היה - נו, את לא הולכת מוקדם?!

אז הולכת, בטח שהולכת.

אחרי 4 שעות בגן עשיתי אחורה פנה, ולקחתי את האוטובוס הישיר לכיוון הבית.

ט"ו בשבט אמנם לא היה החג של הגן היום, אבל החג של הבית הוא בהחלט.

חג שמח אנשים!