קודם כל ראוי לציין שיש חופש.

חופש אמיתי. כזה שקמים בבוקר וממשיכים לישון.

ואז קמים ומדדים לסלון שעדיין ירוק בצידי העיניים..

ואוכלים קורנפלקס עם חלב.

חופש אמיתי כזה. שקמים בצהריים וממשיכים לישון.

ואז קמים לסלון שעדיין ירוק בצידי העיינים.

אבל לא אוכלים, כי לא רואים את המקרר.

והמטבח בכלל נראה די מכוער בחושך של בין הערביים.

והחושך לא מחמיא לרטיבות שבחוץ ולקור שבפנים.

ואיך הולכים להצביע כשאין אור בקלפיות?

אז יושבים עם אמא בחושך, ומנסים להתחמם גם בלי מזגן.

ועושים תה על הגז.

ומטלפנים דרך הטלפון הנייח.

וממש משעמם, אז מציקים לאח קטן.

וכבר ממש מעצבן כשלא עובר הזמן.

וחצי שעה לפני שנסגרים הקלפיות מתייאישים וממהרים לתחנת ההצבעה שמוארת בקושי בתיאורת חירום,

ואפילו לא מקווים שלקחתי את הפתק עם האות הנכונה.

כי בכל אופן יישאר פה מצב בטטה.

ובכן. ככה העברתי את יום הבחירות הראשון שלי עם זכות הצבעה.

ואני אפילו לא גרה ברהט.