אתמול, אחרי שהייתי ספונטנית מאי פעם - תיכננתי רק יום אחד (אחד!!) לפני שנסעתי לתל אביב, לבקר את איילת.

המסלול היה ברור - נוסעות לדיזינגוף סנטר כדי לטייל קצת, לעשות סידורים ועל הדרך לאכול.

בסופו של דבר רק רצנו בהיסטריה בכל הסנטר בחיפוש נואש אחרי אוכל. בקושי קנינו גומויות לשיער, אבל העיקר שיצאנו שבעות ומרוצות (חלקית).

אחד הדברים שהבנתי בשעתיים וחצי שבילתי באיזור הוא שאנשים אשכרה באים לשם כדי להראות כמה שהם הזויים, מוזרים ומתלבשים הכי מכוער.

כאילו, ראבק, אתם לא מסתכלים במראה לפני שאתם יוצאים? אתם לא מרגישים מגוכחים? אתם לא חושבים שיש דרכים הרבה יותר הגיוניות להשיג תשומת לב? (כדי לשבת מחוץ לקריה ולקרוא להחזרת גלעד שליט! הוא עוד חי אנשים! ובקרוב ההוכחה!).

היה כיף, היה מצחיק, היה עייף. לבית הגעתי רק ב-12 אבל מלאת חוויות והחלטה אחת - לעולם, אבל לעולם אני לא אלבש גרביון צהוב!

|רייצ'י|