איזה דיכאון מוצ"ש. יבבה.

אין לי כח לעוד שבוע.

אין לי כח לעוד חודש.

מתה שתגמר השנה הזאת כבר.

השנה הזאת גורמת לי להיות בפסגת האושר ולהודות לקב"ה שנתן לי הזדמנות מדהימה לעשות את מה שאני עושה, וגם מביאה אותי לרגעים שפשוט בא לי לעזוב הכל ולסיים עם זה כבר!!

ישנתי מלאנטה השבת, ואני יודעת שייקח לי שעות להירדם, וכל המחשבות הכי מרגיזות יציפו ויטרידו, ואז יתחיל לו עוד שבוע עייף עם חוסר של שעות שינה. ואין לי כח! פשוט  א י ן   ל י   כ ח !

מה גם שהשבוע הולכת להיות פרידה, ועדיין לא התמודדתי עם פרידה מהסוג הזה. פרידה שאת גם שמחה לכבודה, ויודעת שייחלת לה כ"כ הרבה זמן ופרידה שאת בעיקר עצובה, כי היא, לעצרך, כמו כל הפרידות.

בתקווה לפוסט אופטימי בקרוב, כי גם צריכים לקרות כמה דברים ממש נחמדים. :)

אני: "אלה! תפסיקי להפריע לנפשות הפועלות!"

אלה: "נפשות? את רק נפש. ואם כבר, את גועל נפש..."

|רייצ'י|